§44 על האמנות היפה

אין מדע של היפה , אלא ביקורת בלבד . כיוצא בזה אין מדע יפה , אלא אמנות יפה בלבד . שהרי במדע של היפה צריך היה להכריע באורח מדעי , כלומר על ידי נימוקי הוכחה , אם יש לחשוב משהו ליפה או לא ; המשפט על היופי , אילו היה שייך למדע , לא היה אפוא משפט טעם . ואשר למדע יפה , הרי מדע , שצריך להיות יפה בחינת מדע , הוא דבר לא דבר . שכן , אילו היינו שואלים בו , באשר הוא מדע , לנימוקים ולהוכחות , היו פוטרים אותנו במימרות מלאות טעם ( באמרי שפר — . ( מה שגרם לביטוי הרגיל 'מדעים יפים , ' הוא בלא ספק מה שראו הבריות נכוחה , שבשביל האמנות היפה בכל שלימותה דרוש מדע רב , כגון ידיעת השפות העתיקות , בקיאות במחברים הנחשבים לקלאסיקאים , דברי הימים , ידיעת העתיקות וכוי . ומכיוון שהמדעים ההיסטוריים האלה נחשבו כהכנה הכרחית וכיסוד לאמנות היפה , ובמקצת גם מכיוון שנחשבו כמכילים אפילו את ידיעת מוצריה של האמנות היפה ( אמנות הדיבור והפיוט —(הרי כונו הם עצמם מתוך חילוף מלים בשם מדעים יפים . כשהאמנות , בהתאם להכרת מושא כאפשרי , עושה את הפעולות הנחוצות לשם מימושו , הריהי קרויה אמנות מ י כ א נ י ת ; ואילו כשהיא מתכוונת באורח ...  אל הספר
מוסד ביאליק