§16 משפט־הטעם, המכריז על מושא שהוא יפה בתנאי של מושג מסוים, אינו טהור

ישנם שני סוגי יופי : יופי חופשי ( pulchritudo vaga ) או יופי נלווה בלבד ? p nnnn . ( pulchritudo adhaerens ) אינו מניח מושג על מה שהמושא צריך להיות ; השני מניח מושג כזה , וכאחת את שלימותו של המושא לפי המושג . השייכים לסוג הראשון נקראים מיני יופי ( הקיימים בפני עצמם ) של דבר זה או אחר ; ואילו הסוג השני , באשר הוא נלווה למושג ( יופי מותנה , ( הריהו מיוחס למושאים הכפופים למושג של תכלית מיוחדת . פרחים הם מיני יופי טבע חופשיים . כמעט אין איש יודע מחוץ לבוטנאי מהו הפרח , ואפילו הבוטנאי , המכיר בפרח את כלי ההפראה של הצמח , אף הוא אינו שם לב לתכלית טבעית זו כשהוא חורץ על הפרח משפט טעם . לכן לא תושם כיסוד למשפט זה שלימות ממין כלשהו—לא תכליתיות פנימית שאליה תתייחס ההרכבה של הריבוי . ציפורים הרבה ( התופי הקוליברי , צפור עדן ) ' וצדפים רבים שבים יפים הם כשהם לעצמם , ויופיים אינו נלווה להם באשר הם מושאים קבועים לפי מושגים מבחינת תכליתם , אלא הם מוצאים חן באופן חופשי כשהם לעצמם . וכך השרטוטים בדרך יוונית , או מקלעות הפקעים למסגרות ועל טפיטין וכיו"ב אין להם כשלעצמם משמעות כלל ! הם אינם מציגים ולא כלו...  אל הספר
מוסד ביאליק