לא ייתכן שיהיה מצוי כלל אובייקטיבי של הטעם , הקובע על ידי מושגים מה הוא יפה . שהרי כל משפט הנובע מתוך מקור זה הוא אסתיטי ; כלומר הטעם הקובע אותו הוא הרגש של הסובייקט , ולא איזה מושג של מושא . טורח שווא הוא לבקש עיקר של הטעם שייתן בידינו את המבחן הכללי של היפה על ידי מושגים מסוימים ; שהרי המבוקש הוא מךהנמנעות וסותר את עצמו . אפשרות המסירה הכללית של ההרגשה ( של הפקת נחת או אי נחת , ( שהיא אפשרות מםירה הקיימת ללא מושג ! ההסכם הכללי , במידת האפשר , של כל הזמנים ושל כל העמים לגבי הרגש הזה עם הדימוי של מושאים מסוימים ; זהו המבחן הניסיוני— אמנם מבחן חלש ומספיק בקושי כדי השערה—לכך , שהטעם המתאשר באופן זה על ידי דוגמאות נובע מתוך יסוד טמון עמוק המשותף לכל בני האדם , יסוד של הסכם כללי בהערכת הצורות אשר על פיהן ניתנים להם לבני האדם מושאים . לפיכך בני האדם רואים מוצרים אחדים של הטעם כמוצרי מ 1 פ ת , אך אין זאת אומרת שאפשר לקנות טעם על ידי חיקוים של אחרים . שכן הטעם צריך להיות ספיקה עצמאית' ואילו מי שמחקה מופת' הרי כשהוא מצליח בזה' אמנם מוכיח הוא זריזות' אבל טעם הוא מגלה רק כל שהוא יכול להעריך בעצ...
אל הספר