כרך נוסף על הקהילה היהודית בירושלים תחת השלטון התורכי, המוקדש למאה הי"ח ומאיר את חיי היהודים באפקלריה של בית המשפט המוסלמי. במאה הי"ח, בימי המושלים דאהר אל עמר ואחמד אל-ג'זאר, שהשקיעו את עיקר מרצם בפיתוח הגליל ובעכו, ירד מעמדה של ירושלים בכל תחומי החיים. אך עדיין נותרה בכורתה הדתית ומרכזיותה כעיר מחוז. ירושלים אמנם שימשה אבן שואבת לעליות וללימודי קודש. אך הקהילה היהודית נפגעה מן הירידה הכללית ונקלעה למשברים פיננסיים ומנהליים. כפי שידוע לנו מן המקורות העבריים, לא מנעו הקשיים את התחדשותן של העליות לארץ-ישראל בכלל ולירושלים בפרט לאחר כישלונה הגדול של השבתאות. העליות הביאו לחיזוקן של ישיבות קיימות ולהקמתן של ישיבות חדשות בירושלים, למשל, ישיבת "כנסת ישראל" מתוך כרכי ארכיון בית הדין המוסלמי (הסג'ל) שנחשפו לעינינו לאחרונה, נבחרו מאות התעודות הערביות והתורכיות מן המאה הי"ח, המוגשות כאן לראשונה בעברית ומגלות פנים שלא הכרנו בחיי היהודים בירושלים:יחסי הקהילות עם המדינה העות'מנית והחברה המוסלמית, מוסדות קהילתיים, פעילות כלכלית רב-גונית, הופעות בפני הקאדי ועוד.
רבות מן התעודות מתארות את היווצרותו של הנטל הפיננסי הכבד שהעיק על הקהילה, משזו הסתבכה בהלוואות, את העוינות מצד הסביבה, ואת התערבות השלטונות להסדר החובות. אנו עדים לגורמי חורבנה של "החצר האשכנזית" בירושלים בראשית שנות העשרים, ורואים כיצד כרעה הקהילה הספרדית תחת נטל חובותיה עד לסוף המאה. עולם יהודי תוסס ופעיל - המקפיד על ייחודו הדתי, אך גם מעורב בחיי החברה, הכלכלה ובכל המתרחש מסביב - מתגלה בירושלים של ערב הופעת המודרניזציה וההתמערבות במאה הי"ט.
אל הספר