ו . בית הכנסת הפעלתם הסדירה והשוטפת של בתי הכנסת היתה אחד מקווי ההיכר שאיפיינו את חיי היהודים בירושלים . בראשית המאה עדיין תיפקד בית הכנסת של האשכנזים כמקובל ולכן אף נעשו בו שיפוצים ( תעודה . ( 456 בחלקה המאוחר יותר של מאה זו המשיכו היהודים לשפץ את בית הכנסת שלהם , אך הפעם , כמובן , כבר לא היה זה האשכנזי ( שהרי הקהילה הזאת חדלה מלהתקיים לקראת סוף הרבע הראשון , ( אלא בית הכנסת הספרדי שנדרש להוכיח כי התוספות והתיקונים שבוצעו בו נעשו בהתאם לחוק ( תעודה . ( 440 בראשית שנות הארבעים קיבלו שני יהודים את אישור ראשי הקהילה הספרדית להדליק דרך קבע את המנורות בבית הכנסת שלהם , ולמרות אופיו הפנימי של העניין הוא הובא בפני הקאדי על ידי פרנס הקהילה שאישר זאת . הסיבה למעורבות הקאדי היו הסכסוכים שנתגלעו בקרב הקהילה לגבי הפעלתו של מוסד הדלקת המנורות ( שהיה , אגב , נוהג קיים במסגדים , שם נקרא העוסק בכך "שעאל" ונהנה משכר ככלי קודש רשמי . ( ייתכן מאוד שגם בקהילה היהודית מקור הסכסוך היה הרצון לקבל את המשכורת יחד עם התפקיד , אולם שני אחים יהודים אחרים נהגו להפריע ל"מדליקי המנורות '' ואז נדרשה התערבות בית הדי...
אל הספר