ז, קבורה ובתי־קברות

ז , קבורה ובתי קברות גם במאה הי'רו המשיך בית הקברות היהודי להיות אחד המוסדות החשובים בקהילה . מספרן הרב , יחסית , של התעודות שנמצאו בנושא זה מעיד , כי הוא היה מוקד לחיכוכים ולסכסוכים עם השכנים הערבים ואף עם חלק מן הרשויות הדתיות המוסלמיות . אך בשונה ממוסדות אחרים בקהילה שבפעילותם ניכרה ירידה של ממש , הרי שכאן הובאו הדברים לדיון בפני הקאדי לעתים קרובות . בית הקברות של הר הזיתים נמצא במרכז הפעילות הציבורית , ושוב לא עמדה על הפרק השאלה העקרונית האם לקבור בירושלים , אלא רק הבחינה המעשית של גובה דמי החכירה שיש לשלם תמורת השימוש בקרקע . ( אם כי לפחות במקרה אחד , תעודה , 87 היה נסיון מוסלמי למנוע קבורה יהודית בהר הזיתים "לשם שמים , " כלומר , עדיין התקיימה במידת מה השאלה העקרונית דלעיל . ( באמצע העשור השני למאה תבע האחראי על ההקדש על שם צלאח אל דין אל איובי " ) אל מדרסה אל צלאחיה" שליד שער האריות ) את פרנס הקהילה הספרדית בעניין בית הקברות שעל הר הזיתים . התביעה ביקשה לברר את גובה דמי החכירה שמשלמת הקהילה להקדש זה תמורת הזכות להמשיך ולקבור את מתיהם שם . מן המסמכים שהובאו בפני הקאדי עולה , כי ה...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי