יד , חובות בין הקהילה היהודית לבניה חובות כספיים שמקורם בהלוואות היו תלויים ועומדים גם בין הקהילה ככלל לבין אחדים מבניה , שמצבם הכלכלי היה טוב עד כדי כך שיכלו להשקיע את כספם בדרך זו ובכך אף לסייע לקהילתם . בשנת 706 ו סירב פרנס היהודים לשעבר להחזיר ליהודי סך של 400 גרוש שלווה ממנו שנה קודם לכן . לנוכח התכחשותו המוחלטת של הלווה הביא הנושה שני עדים מוסלמים שאישרו את טענתו ואז פסק הקאדי כי על הלווה להחזיר את כל חובו ( תעודה . ( 212 קל יותר היה , כמובן , לחייב את הלווים בשם הקהילה כאשר מסרו שטר חוב - שנכתב , כמצופה , בעברית - בתמורה להלוואה ( תעודות 213 ר . ( 214 לא אחת היה פרעון הלוואה נמשך שנים רבות גם בין יהודים לבין עצמם : הרב פנחס , שהיה כנראה אדם בעל אמצעים , הלווה בשנת 1706 לקהילה הספרדית סכום כסף נכבד , ומאוחר יותר , משנעשה פרנס הקהילה , אף שילם בשמה סכום נוסף מכספו בעבור הוצאות הקדש היהודים . במרוצת השנים הצליח להשיג פרעון חלקי של חובו , ואולם 25 שנה לאחר מתן ההלוואה עדיין נותר זכאי לחלק ממנה . הוא תבע את פרנס קהילתו בפני הקאדי ודרש כי ידאג להחזר חובו , ואילו הפרנס הביא עדים שהעידו...
אל הספר