לד . אפוטרופסות גם צאצאיו הקטינים של מי שנפטר נותרו חשופים לסכנת רעב , שהרי לא יכלו לדאוג לעצמם וסביר להניח , כי יימצאו אנשים שונים שינסו לגבות , להקטין ואולי אף ליטול כל סכום אפשרי מן הירושה . על כן היה בית הדין מתבקש לקבוע להם אפוטרופוס , שידאג לקטינים עד הגיעם לבגרות משפטית . בהעדר קרוב משפחה מתאים מינה הקאדי את זקן היהודים לאפוטרופוס על רחל היתומה , ומייד לאחר מכן הוגשה שורה ארוכה של תביעות מנושים , לכאורה , של עזבונו של האב שנפטר ( תעודה . ( 453 אחיו של נפטר נתמנה לאפוטרופוס על יתומיו שבאיסתנבול . ב 1782 הוא תבע את האלמנה שהתגוררה בירושלים על שגזלה את חלקם של יתומיה בשיתוף פעולה עם פרנסי הקהילה הספרדית . לטענתו הם לקחו 3 , 000 גרוש מן הירושה , והוא תבע את חלקם של הקטינים . בהעדר הוכחה לטענתו דחה הקאדי את התביעה , אולם , הנתבעים מסרו לו , לפחות , חפצים בשווי של 30 גרוש שנועדו ליתומים ( תעודה . ( 455 מסיבות משפטיות וחברתיות היה מקובל יותר למנות אפוטרופוס גבר , אך לעתים נתמנו גם נשים לתפקיד זה - ב 1726 תבעה זהבה האפוטרופסית על ילדיה יהודי אחר על חוב , ואף זכתה בתביעתה זו ( תעודה . ...
אל הספר