השבילים היוצאים מלובלין: צמיחתה של החסידות בפולין מציג היסטוריה חברתית ותרבותית של תנועת החסידות בפולין בשלהי המאה השמונה עשרה ובראשית המאה התשע עשרה. הספר מתאר כיצד הפכה החסידות מ'חבורה' של מיסטיקנים ל'תנועה' דתית-חברתית גדולה ותוססת, שהשפיעה על החברה היהודית במזרח אירופה וממשיכה להשפיע על התרבות היהודית גם בימינו. במוקד הספר עומדת ביוגרפיה קיבוצית של המנהיגות החסידית בפולין, ובראשה ר׳ יעקב יצחק הורוויץ, 'החוזה' מלובלין (1745‒1815) ותלמידיו, על רקע תקופתם.
השבילים היוצאים מלובלין בוחן את החידוש הגדול ביותר של תנועת החסידות: המנהיג החסידי, הצדיק (או ׳רבי׳, ׳אדמו״ר׳). הספר מתאר את דרכי עלייתו של הצדיק למנהיגות ואת החצר ‒ כלכלתה והעלייה לרגל אליה. מקום מרכזי ניתן לתפיסות מנהיגות שונות של הצדיק: האם עליו לשמש רק מורה רוחני או גם מחולל נִסים ועושה פלאות? כיצד עליו לנהל את יחסיו עם הקבוצות השונות של חסידיו? הספר בוחן מחדש את הדימוי הרווח של חסידות בפולין ובעיקר את דימויה של חסידות פשיסחה, ומראה כי המנהיגות הרבגונית היא זו שהביאה לפריחתה של החסידות בפולין ולצמיחתה של התנועה כפי שהיא מוכרת לנו כיום.
אל הספר