מבוא

עמוד:14

מבוא 14 ופולקלוריסטיים, ולעתים ניתן להראות כי דווקא קבוצות המרוחקות זו מזו דומות 9 מבחינה ארגונית, רעיונית או תרבותית . יחד עם הזהירות הנדרשת בהגדרות מרחביות ספר זה מציג מחקר השוואתי בין מנהיגים ועדות שפעלו במרחב גאוגרפי תָחום – פולין המרכזית . גבולותיו הפוליטיים של אזור זה היו נתונים לשינויים תכופים, ומאז חלוקות פולין ברבע האחרון של המאה השמונה עשרה המשיכו שטחי ממלכת פולין-ליטא לשעבר לעבור מיד ליד . בין השנים 1807 – 1813 התקיימה מידה של אוטונומיה במרכז פולין, 'דוכסות ורשה' – פרוטקטורט של צרפת ; ואילו לאחר מפלת נפוליאון ובעקבות קונגרס וינה ( 15 / 1814 ) הוקמה ישות אוטונומית-למחצה, 'פולין הקונגרסאית' או 'ממלכת פולין', קונסטיטוציה בחסות רוסיה הצארית . מאחר שבמשך המאה התשע עשרה נותרו גבולותיה של פולין יציבים יחסית, יתמקד המחקר הנוכחי בענפי החסידות שפעלו באזור שיהפוך לפולין הקונגרסאית, אף כי חלקים ממנו עמדו קודם לכן תחת שלטון מעצמות החלוקה . בחסידות שהתפתחה באזור זה ניכרת מידה רבה של הטרוגניות ; סוגים שונים של חסידויות פרחו כאן, עד כי קשה להציג הגדרה קולקטיבית של 'חסידות פולנית' . אך דומה כי ריבוי הפנים של החסידות באזור זה התאפשר דווקא לנוכח הדינמיקה הפוליטית והחברתית הייחודית של יהודי פולין המרכזית, שיצרה הקשר משותף של אתגרים והשפעות שעיצבו גם את 10 החווייה החסידית המקומית . מסגרת הזמן של חיבור זה מקיפה את תקופת מנהיגותו של החוזה מלובלין ושל תלמידיו, ומשתרעת על פני כיובל שנים : 1780 – 1830 . בהיסטוריוגרפיה הקלסית של החסידות נחלקת תקופה זו לשתי חטיבות כרונולוגיות א-סימטריות, המובחנות על ידי שנת 1815 כנקודת תפנית משמעותית בתולדותיה . דובנוב למשל הצהיר כי שנת ,1815 'העומדת על גבול שתי תקופות בתולדות ישראל המדיניות, מסמנת גם כן גבול בין שתי 11 חלוקה זו נסמכת על התבססותן של תופעות חברתיותתקופות בתולדות החסידות' . בחסידות שהיו לצנינים בעיניהם של משכילים וחלק מהחוקרים המוקדמים, מאחר שהן סימלו את סופו של העידן הספונטני, שהיה פתח להתחדשות דתית-חברתית הכומסת גם 9 ראו אשכולי, החסידות בפולין, עמ' 34 – 36 ; אסף, חסידות פולין ; הנ"ל, החסידות בהתפשטותה ; דיינר, אנשי המשי, עמ' 29 – 40 . 10 מיקוד גאוגרפי זה מאפיין את ספרו של וודז'ינסקי, השכלה וחסידות . ראו גלמן, ביקורת . דיינר ( אנשי המשי ) נוטה לקשור בין מאפיינים פוליטיים של פולין ובין אופייה של החסידות שהתפתחה בגבולותיה . הוא מזהה זיקה בין המבנה הריכוזי של השלטון לדפוסי ירושת המנהיגות בחסידות, ועומד על מערכת הקשרים שנוסדה בין אליטה כלכלית יהודית לכמה מדמויות המפתח בחסידות . 11 דובנוב, תולדות החסידות, עמ' 332 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא