א. החצר: דפוסי ארגון

פרק רביעי 102 בתור ישיבת קבע' – כתוצר של מאבק עקרוני שהתנהל בין הוגים חסידיים שונים . לדבריו, ישיבת הקבע של הצדיק נקבעה כמודל רווח של הארגון החסידי רק לאחר תהליך ממושך של לבטים והיסוסים, ורבים מבני זמנו של המגיד נמנעו מללכת 4 לעומת זאת ניתן לראות בתפיסות בעקבותיו בשל שיקולים עקרוניים ופרקטיים כאחד . השונות שרווחו בסוגיה זו את התהליך עצמו של המעבר מצדיקות נודדת לצדיקות עם 5 מרכז וחצר, ולא פלוגתא עקרונית על טיבה של ההנהגה הרצויה . בשנים האחרונות של המאה השמונה עשרה גברה הנטייה לישיבת קבע של המנהיגות החסידית, ובמקביל פותחו מנגנונים לשימור הזיקה האישית בין הצדיק לבין חסידיו : ביקורים מזדמנים של הצדיק בריכוזי חסידיו והסדרת ביקוריהם של החסידים בחצר . התפתחותה ההדרגתית של החסידות כתנועה רחבה יצרה מתח מובנה בין הרצון לשמר את החוויה האינטימית ביחסי צדיק – חסיד ובין השאיפה להתרחבות והפצה . בכל חצר התעצבה התנהלות שונה : היו צדיקים שבחרו לשבת בחצרותיהם ולמעט בנסיעות, והיו צדיקים שהרבו בנסיעות . החסידים מצדם יכלו לבחור לעלות אל חצר הצדיק או 6 רש"ז מלאדי ורוב ממשיכי דרכו בחסידות חב"ד נהגו שלא לצאת כ...  אל הספר