אחרית דבר 287 הייתה זו תבנית הייררכית מובהקת, שהעיון במאפייניה אפשר הפרדה בין הדבקים והדגיש את רכיבי הריבוד החברתי בקרב נאמני החסידות . בראשה ניצבה אישיות כריזמטית דומיננטית, ובזה היא שונה מחוגי מיסטיקנים קדם-חסידיים שבהם התקיימו יחסים שוויוניים, לפחות ברובד ההצהרתי . סביב המנהיג המרכזי התקבצו בני עלייה, והם היו הגרעין המייסד של שושלות ובתי מדרשות, שכוננו בתורן נדבך נוסף במהלך התגוונותה והתפשטותה של החסידות . אל מעגלי הצדיקים המזוהים עם המרכז נהו קבוצות חסידים מגוונות, והן עיקר מניינה של העדה . מעצם טיבו עומד בית המדרש בסימנה של הטרוגניות אידאולוגית . הטרוגניות זו עמדה בבסיס פרקי הספר, שעקבו אחר משמעותה ההיסטורית והעיונית בתחומים החברתי, התרבותי והדתי . כל אחד מהמנהיגים שנידונו כאן אימץ לעצמו 'תורת צדיק' מובחנת, שלעתים אינה עולה בקנה אחד עם המסורת המרכזית שממנה ינק במהלך עלייתו למנהיגות . תורות מנהיגות שונות עיצבו גם צורות ייחודיות של זיקות בין המנהיג ובין חסידיו, והללו חזרו והשפיעו על התפתחותן של תורות מורכבות ומעודכנות . אורחות הביטוי שבעל פה ושבכתב וערוצי התקשורת הגלויים והסמויים שב...
אל הספר