ד. צדיק בא לעיר

המייסד : החוזה מלובלין 49 בדברים אלו ביטא רנ"ק בתמציתיות את התפיסה המשכילית על מוצאה של החסידות ועל אופיים השולי של מאמיניה, והציב אותה כלעומת מעמדה הרם של 'ההשכלה בת השמים', שכתרה מונח בין כתריהם של מלכים ושרים . גם ב'עמק רפאים', חיבורו הסטירי של ריב"ל ( יצחק בר לוינזון, 1788 – 1860 ) , הוצג הצדיק החסידי כמתחזה המסוגל להפיל ברשתו רק את תמימי הדעת שוכני העיירות הקטנות והנידחות : ואני ביודעי שבעיר הגדולה שנולדתי בה אין אני יכול להתנהג בסלסול וברבנות [ . . . ] לא הייתי יכול להטעות את אנשי העיר הזאת, מחמת שיש בהם הרבה לומדי תורה מיוחסים, ויש בהם הרבה חכמים וסופרים ומלומדים בחכמות שונות, והרבה סוחרים משכילים הסובבים את כל הארץ ובקיאים מאוד בהויות עולם . וכל אלו אינם מאמינים כלל בדברי נסים ונפלאות המסופרים למו, אפילו מגדולי הקדושים אשר בארץ [ . . . ] ע"כ בחרתי לשבת בעיר קטנה מאוד, שאין בה לא לומדים וסופרים, לא עשירים וסוחרים, ואנשיה, לרוב עניותם, טרודים בפרנסתם, ואינם מבינים אפילו עניני העולם, ומכ"ש [ ומכל שכן ] רמאות ותרמית . והמה מאמינים בני מאמינים בכל הבל וכזב, שואלים במעוננים ומכשפים, ...  אל הספר