מהפכה בחסידות ? 237 התנגדו נחרצות לזלזול בזמנים הקבועים בהלכה ואילו אחרים תמכו בכך, תירצו את התנהגות החסידים או לחלופין ייחדו זאת רק ליחידי סגולה, דהיינו לצדיקים בלבד, ונמנעו מהוראה גורפת בעניין . חריגה מכוונת מסדרי היום ההלכתיים היו רווחים למדי בקרב חסידים, וברור כי הקריאה החוזרת לשמירתם באה על רקע נוהג קיים כניסיון למצב את המנהג החסידי ביחסו למסגרת ההלכתית-הנורמטיבית . עם זאת, בשום מקום לא הופנתה ביקורת מעין זו באופן מפורש נגד חסידות פשיסחה או נגד מנהיגיה . חילוקי הדעות העקרוניים המתמשכים בנושא התפילה החסידית התפרשו לימים בעיניהם של מחברים מאוחרים כגילויי התנגדות לחסידי פשיסחה ; בעיניהם הגדירו העמדות השונות בעניין זמני התפילה את הגבולות המדומיינים שבין אוהדי פשיסחה למתנגדיה, כביכול כל אלו שהביעו התנגדות מפורשת לאיחור זמן התפילה כיוונו את דבריהם נגד חסידי 1 פשיסחה ורדפו את מנהיגיהם . העיסוק בזמני התפילה בחסידות לא החל אצל תלמידי החוזה . רבים מקודמיהם ומבני זמנם עסקו בשאלה זו . חלקם כתבו ברוח אפולוגטית לנוכח ביקורת מצד המתנגדים, וחלקם ניהלו דיון פנים-חסידי על גבולות ההלכה . המתנגדים מד...
אל הספר