ה. הדרשה

יצירה 69 מורשתה האורלית והכתובה של החסידות ינקה ממקורות קודמים והשתמשה בצורות ביטוי ודרכי תקשורת קיימות והתאימה אותן לצרכיה ולאופייה . ראשוני החסידים פעלו במודעות לזיקה זו, והדבר ניכר בדבריהם על המוכיחים והדרשנים שפעלו בימיהם . אין בידנו מחקר עדכני המציג טיפולוגיה מובחנת של צורות דרשנות ורטוריקה שונות שרווחו בין הוגי החסידות בדורותיה הראשונים, וישנן שאלות בלתי פתורות עדיין הנוגעות ליחס בינן ובין הדרשנות שקדמה לה, למידת חדשנותה ההרמנויטית ולקריאותיה הרדיקליות בטקסטים הקלסיים, לפערים הסגנוניים בין הוגים שונים ולמודעות העצמית לסגנון ולצורה . הדרשה, שנועדה למשוך את לבם של קהל המאזינים ולאלפם מוסר, יכלה להיבנות באופנים שונים, וגם מידת הפָּתוס, שפת הגוף והכריזמה הרטורית שהושקעו בה היו נתונות לבחירתו וכישוריו של הדרשן או לדרישות הקהל . כל רב, דרשן נודד או מגיד מישרים קהילתי שנשא דברים ברבים יכול לאמץ סגנון דרשני שהתאים לו ולקהלו . דרשן יכול לבנות את דרשתו בהתאם לסיטואציה או לרמת השכלתו של הקהל, אך דרשנים היו בדרך כלל מודעים למבנה הפנימי, לקוהרנטיות הצורנית ולפן האסתטי של הדְרוש . גם אל ספרות ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי