פרק שני 62 על אופי עבודתו מעיד המחבר עצמו, ומסתבר שהוא ראה בתוצר הכתוב מעין תמצית של הדרשה עצמה : 'ע"כ אני כותב רק ראשי דברים ושלא בדיוק כ"כ' ; 'ולא היה אפשר לזכור הכל, אך המעט לזכרון שבנתים' ; או 'ואנו פירשנו בתוך ענין גדול שאמרנו שערי ספריו של החוזה מלובלין יצירה 63 20 ואכן סגנון הכתיבה מסגיר את [ בשבת ] בעזרתו יתברך, בא בתוך הענין', וכדומה . טיבו הסכמני, עד כי לעתים קשה מאוד לשחזר את המבנה הנפתל של הדרשה המקורית . החוזה עצמו מתאר את חוסר היכולת שלו להביע בכתב את שהגה בעל פה בעת הדרשה . משפטים קטועים, חוטים רעיוניים שאינם שזורים ורמיזות דקות הם תוצאה של כתיבה 21 המיועדת לזיכרון דברים, ואינה שואפת להבהרה עבור קוראים אחרים . קשה להכריע בשאלה אם הדברים שרשם החוזה נועדו מלכתחילה לפרסום ברבים, או שמא היו אלו רשימות לשימוש אישי העשויות לשמש חומר לחיבורן של דרשות 22 סגנון הכתיבה אינו מתאים לסוגת היומן המיסטי או פנקס של מחבר שחפץ עתידיות . שלא תשזפנו עין אדם זולתו . יש אמנם מספר קטעים שספק אם היו נכללים בספריו לוּ 23 סביר להניח שאילו היה המחבר יוזם את הוצאתנמסרו לדפוס ביזמת המחבר עצמו . כתבי...
אל הספר