ב. התגלות ומסורת: הלכה וחסידות

פרק חמישי 164 התבררו . למשל, כיצד השפיעה עליהם הריטואליזציה הקבלית-לוריאנית של חיי הדת, 71 שחדרה לפרקטיקה ההלכתית ביתר שאת לאורך המאות השבע עשרה והשמונה עשרה, או האמנם ניתן להצביע על יצור כלאיים הנקרא 'הלכה חסידית' והכולל את השפעת חסידותם של פוסקי הלכה ( צדיקים ושאינם צדיקים ) על אופני פסיקת הלכה שלהם ; ועוד כהנה וכהנה שאלות שהמחקר רק התחיל להידרש להן . אסתפק כאן בדיון נקודתי בחלק משאלות אלו תוך התמקדות במציאות בחצר החוזה מלובלין . המסורות על ימי נעוריו של החוזה מציגות אותו כמי שעבר הכשרה של למדן 72 החוזה מתבטא על עצמו, במבט לאחור, בהסכמהתלמודי, כיאה למעמדו ולייחוסו . שנתן לספר 'צאן קדשים' ( שנזכר לעיל ) , כמי שניחן בצעירותו ביכולות למדניות יוצאות דופן . אך לדבריו, משנטל על כתפיו את משא הנהגת החסידים לא היו עתותיו בידו, והוא נאלץ לוותר על סדרי לימודיו ועל יומרותיו הלמדניות שכללו גם תכניות לחיבור ספרים בתחום ההלכה . בשלושת ספריו ההגותיים מתגלית קשת ידיעותיו של החוזה בגופי הידע 73 בסוף ספרו 'דברי אמת' נדפסהלא-תלמודיים, בספרות הפרשנית והקבלית לגווניה . נספח הכולל כמה עמודים של פלפולים על ...  אל הספר