המייסד : החוזה מלובלין 33 בדומה למחברים חסידיים מוקדמים אחרים נקט החוזה ביטויים קשים במיוחד ביחס ל'לומדים', שאינם מקבלים עליהם את מרות הצדיקים העובדים בדרך האמת . לדבריו, תורתם אינה 'תורה לשמה' מאחר שטרם תיקנו את 'חטאות הנעורים', וגרועים הם אף 29 לא זו בלבד, אלא שחוסר נאמנותם לצדיקים מונע מהאחרונים לסייעמעמי ארצות . 30 להם בתיקון מעשיהם הדתיים שאינם נעשים בהתכוונות הרוחנית הראויה . האזכורים החוזרים ונשנים בכתביו על חורשי רעתו של הצדיק יכולים להעיד אולי על תחושות כלליות בקרב החסידים אך אין הוא רומז לאירוע קונקרטי כלשהו, ולכן אין לדעת בוודאות האם אכן משקפות אמירות מעין אלו ממד אוטוביוגרפי כלשהו . דומה כי חזרתו התכופה לעניין זה משמשת אצלו כעין נחמה פורתא או נתינת ביטוי לחששות וקשיים ועידוד עצמי . כשפועלו של הצדיק עולה יפה בראשית דרכו הוא תמיד מעורר כלפיו גלי ביקורת : 'מי שעובד את ה' יתברך הגם שמלעיגין עליו לא ינוח בשביל זה כי אם שעדין לא נגמר כראוי בעוד שמלעיגין עליו, הגם שגם מצדיק גמור נמצא ליצני 31 ההתנגדותהדור . כ"א שאין אנו מדברים רק בסתם ורוב בני אדם המכירים אותנו' . בסופו של דבר רק ...
אל הספר