מחקרים רבים המתפרסמים ברחבי העולם מצביעים על תמונה היכולה להעיד בצדק על חוסר הצלחה בתהליכי הכשרת המורים. מרבית משתתפי התכניות מצהירים על אכזבתם מתכניות ההכשרה, על היותן תאורטיות מדי, ועל כך שלא שם רכשו את יכולתם להיות מורים. תחושת חוסר ההצלחה נעשית מובהקת יותר, כאשר מתברר כי כמחצית מהבוגרים פורשים מההוראה תוך שלוש עד חמש שנים מסיום תהליך ההכשרה, וחלק נכבד מהם אף אינו מגיע להוראה כלל. התמונה קשה יותר ככל שמדובר בבוגרים שכישוריהם האקדמיים הם מעל הממוצע, המוגדרים לעתים קרובות כמצטיינים. מדינת ישראל משקיעה כמיליארד שקלים בשנה מתקציב המדינה למימון מערכת הכשרת מורים, והרבה רצון טוב, ועם זאת התמונה בישראל אינה שונה.
ספר זה מספר את סיפורם של משתתפי ובוגרי תכנית מצטיינים באוניברסיטה העברית, שהכשירו את עצמם להוראת מקצועות היהדות. מדובר במשתתפים שעל פי כישוריהם יכלו להתקבל ליוקרתיות שבמחלקות האוניברסיטה, אך בחרו בהוראה. הספר מלווה את הבוגרים, משתתפי המחזור הראשון של התכנית, מהשנה הראשונה לכניסתם לתכנית ועד לסיום השנה החמישית להיותם מורים מן המניין בבתי הספר ברחבי ישראל, ומספר את סיפור ההכשרה וההוראה כפי שהוא משתקף מעיניהם. המחקר מעלה תמונה אופטימית למדי ומצביע על כך כי "אפשר גם אחרת", וכי האכזבה מתהליכי ההכשרה אינה גזרת גורל.
התמונה המתקבלת בספר היא פרי מחקר אורך איכותני המבוסס על תצפיות ועל ראיונות עם המשתתפים. הספר מתווסף לשני הספרים הקודמים של המחבר: מילים המנסות לגעת והמשמעות מאחורי המילים, ומהווה השלמה להם שכן הוא חושף בפני הקוראים והחוקרים תוצר כתיבה של מחקר איכותני.
הספר מיועד למכשירי מורים ולמורי בית הספר, להורים, לקובעי מדיניות החינוך ולכל מי שעולם המורים וההוראה מעניין אותו. כמו כן הוא מיועד לחוקרים איכותניים המעוניינים לחדד את הבנתם ואת מיומנותם בתהליכי המחקר האיכותני.
אל הספר