מבוא

עמוד:6

פורשים מהמקצוע בתוך חמש שנים מסיום לימודיהם . נראה אפוא כי יותר משיש לנו תשובה לשאלה היכן ואיך למדו המורים את מקצועיותם , יש בידינו עדות של בוגרי המוסדות להכשרה היכן הם לא למדו להיות מורים . השאלה היכן ואיך למדו המורים את מקצועיותם נשארה אפוא פתוחה ומחכה לפענוח , וכמוה גם השאלה מה יבטיח את הישארותם של בוגרי מוסדות ההכשרה כמורים בבית הספר . שתי שאלות אלו הן האתגר המחקרי העומד לפתחו של ספר זה , שבאמצעות מקרה בוחן - מעקב אחר משתתפי המחזור הראשון של תכנית “ רביבים״ , תכנית הכשרת מצטיינים להוראה של מקצועות היהדות שמתקיימת באוניברסיטה העברית בירושלים מאז שנת - 2000 שם לו למטרה לפענח את התעלומה . הספר מספר את סיפורם של משתתפי התכנית ובוחן את תהליך הכשרת המורים כמו שהוא נתפס בעיניהם , מתוך שימוש במתודולוגיה של מחקר אורך ועומק איכותני . ********************* מחקרים רבים מאוד סוקרים את שלבי הכניסה להוראה ( ומציגים כאמור תמונה מאכזבת למדי מנקודת מבטן של תכניות ההכשרה ) . פה ושם מופיעים מחקרים שמתארים ומנתחים קטע מסוים בתהליך הכשרת המורים והתפתחותם , לרוב דיווח על תכנית ספציפית , על פרויקט מוגדר או על מחקר של שנה - שנתיים ובמקרים נדירים מחקר של שלוש שנים . מחקרים אלו מציגים ברוב המקרים תמונה מעודדת מאוד שמוכיחה שתהליכי ההכשרה שננקטו הביאו לתוצאות מקוות . בדרך כלל אין למחקרים אלו המשך . אחרים שיבואו כעבור כמה שנים ויחקרו את בוגרי התכניות , יקבלו תמונה מעודדת פחות , שלא לומר מאכזבת . לאן נעלמו עשרות ואולי מאות התכניות שהפיחו תקוות כה רבות ? מדוע רישומן נעלם עם סיום התקופה הקצובה של הפרויקט ? ייתכן שפועל כאן האפקט האופייני כל כך למחקרים שמלווים פרויקטים בפיתוח : כשמפעילים תכנית ניסיונית , משקיעים מאמץ בפיתוחה ומלווים את המשתתפים בתמיכה 2 האמת צריכה להיאמר כי פרסומים שונים מציגים נתונים שונים בנוגע למצב בישראל . בפרסום שהוגש לאחרונה לאגף ההתמחות וכניסה להוראה במשרד החינוך ( שפרלינג , 2015 ) נטען כי “ רק״ 24 . 8 % נושרים . לעומת זאת בפרסום שהופיע שנה קודם לכן ( ליבמן , 2014 ) נטען כי שיעורי הנשירה נעים בטווח שבין 40 % ל - % . 50 מעורר תמיהה . 3 בפרקי ספר זה נשוב ונבסס טענה זו .

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר