אנחנו סמוכים מאוד לסיומו של המסע בעקבות משתתפי תכנית רביבים . בפרקים הקודמים למדנו כי הם הגיעו לתכנית מצוידים בתפיסות בדבר ההוראה , התלמידים ובית הספר . נכנסנו בעקבותיהם לכיתות ונוכחנו לראות כי אין מדובר רק בתפיסות פדגוגיות מוצהרות שמציגות את תהליכי ההוראה האידאליים ; מדובר , לא פחות , בידע של מעשה ההוראה שהתבטא בגישות הוראה וחינוך ובתפיסות בדבר תוכני הלימוד ודרכי הוראתם בכיתות . האזנו להערכתם את תהליכי ההכשרה להוראה , את השיעורים העיוניים שהועברו להם ואת מסגרת ההתמחות שחוו במהלך ההכשרה ולאחריה . מהתמונה המתקבלת עולה שגולת הכותרת של כל תהליך ההכשרה הייתה תהליכי ההתמחות בהוראה . בכל שנות ההתמחות זכו משתתפי התכנית לליווי מקצועי של מנחים פדגוגיים , בדרך כלל בכל שנה מנחה אחר . לעתים נמשכה ההנחיה גם שנה נוספת . בפרק זה נבקש לברר עד כמה , אם בכלל , הם היו זקוקים להנחיה , לסיוע ולתמיכה מעשית בתהליך זה ומהי לדעתם הכתובת לתהליכי תמיכה אלו . כאמור , כל משתתפי התכנית מסכימים כי ההתמחות הצמיחה אותם כמורים מקצועיים והייתה המפתח לכניסתם האמתית לעולם ההוראה . באשר לתמיכה , להנחיה ולסיוע , כאן אפשר לה...
אל הספר