מורי האוניברסיטה וחוקריה נדרשים בדרך כלל להשתלב במערך הוראה אקדמית בעל מתכונת שגרתית : שיעורי מבוא תאורטיים לסטודנטים הנכנסים להיכלה של האקדמיה וקורסי תוכן ממוקדים יותר בשנות הלימודים המתקדמות . אף שהדבר יכול להפתיע , מבנה הוראה זה מקובל גם בקורסי הכשרה מקצועית : גם כאן מקובל מבנה לימודים שנותן קדימות לקורסים העיוניים ובעיקר לקורסי המבואות למיניהם . גם כשמדובר בתחומים פרקטיים יותר כמו הוראה והכשרת מורים אין שינוי משמעותי במתכונת ההוראה . ידוע השינוי המהפכני בתחום הכשרת הרופאים שהציע בראשית המאה ה - 20 אברהם פלקסנר , שעיקרו החדרת הממד התאורטי - מדעי להכשרת הרופאים , הכשרה שעד אז התאפיינה בניתוק מהממד המדעי ומהחידושים המדעיים בתחומים הרלוונטיים . השינוי חדר למוסדות ההכשרה בארצות הברית , וממנה זלג לעולם המערבי כולו . אבל זה היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל . מבלי להרחיב על החידושים שהציע פלקסנר לעולם הרפואה , תחום שידע מאז שינויים רבים נוספים , “ מקרה פלקסנר״ מלמד לכאורה כי אפשר להכניס שינויים מהפכניים , משני פרדיגמה , גם במוסדות שמאופיינים באיבון מחשבתי ומעשי . על רקע זה אני יכול לשתף את הקור...
אל הספר