לקחיה המגוונים ורבי העוצמה של מגפת הקורונה אמורים להרחיב את תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, כך שייכללו בה גם יציבותה ואיתנותה של מערכת הבריאות הציבורית. המגפה, על השלכותיה רבות העוצמה, הוכיחה כי תפקוד נאות של מערכת הבריאות הציבורית חיוני להבטחת החיים עצמם יותר מתפקודה של כל מערכת ציבורית אחרת, וכי פוטנציאל הנזק של מערכת בריאות שאינה מתפקדת באורח מיטבי הוא ניכר - למעשה יותר מזה שגרם כל אירוע מלחמתי שהמדינה עברה בעשורים האחרונים.
אירוע המגפה המחיש את חשיבות היערכותן של מדינות להתמודדות עם מערך נרחב של איומים, המסכנים לא רק את ביטחונם של תושבים אלא גם את שגרת החיים על כל היבטיה.
עבודה זו נכתבה במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי מתוך ההבנה כי הגיעה העת לעדכן את תפיסת הביטחון הלאומי. ארגוני הבריאות בישראל הצטיינו במתן מענה לחולים במהלך המגפה, אך הם מתחו את יכולותיהם ומשאביהם במידה המרבית האפשרית, ובשל כך הם נמצאים במצב של שחיקה המאיימת על יכולת התפקוד שלהם בהמשך. בהתאם לכך, השינוי הנדרש בתפיסת הביטחון הלאומי צריך לבוא לידי ביטוי לא רק בשיח הציבורי והפוליטי אלא גם במנגנון הקצאת המשאבים הלאומי, גם על חשבון נושאים אחרים.
אל הספר