נמצאו 122 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: מסכת נדרים היא מסכת ייעודית העוסקת בדיני נדרים. אדם צריך כמובן להשתדל למלא הבטחות שהבטיח. אך השימוש במילה נדר או במקבילותיה (כינוייה), מעניק להבטחה חובת קיום מיוחדת ותוקף של מצווה לעצמה. המסכת עוסקת בשאלות על התחייבות זו. כיצד מפר אותה הבעל לאשתו? מי רשאי להתיר את הנדר במקרים מיוחדים? מעמדה של התחייבות הנדר מול התחייבויות אחרות (מצוות, הבטחות וכו')? ריבוי נדרים משפיע על אופי התרבות הדתית של התקופה, והמחברים מנסים להראות שהיו בין החכמים שהסתייגו מתרבות זאת, אך כמובן סברו שאת הנדר חובה לקיים.
תבונות
מאת: יעקב בלידשטיין
תיאור: ספר זה מתבונן בסיפור הטרגי ביותר בתורה - מות משה ממזרח לירדן ערב הכניסה לארץ הטובה – באספקלריא של מדרשי חז"ל. פרקי הספר עוקבים אחרי הסבריהם של המדרשים לשאלות שהועלו סביב מות משה: מדוע נגזר מות משה? האם בשל חטאיו, ובגין אילו חטאים? ממתי מותו היה צפוי, והאם ידע על כך? האם משה התווכח עם ה' או התחנן על חייו? מתי וכיצד השלים משה עם המוות הקרב? האם משה אכן מת ככל האדם? איזה מין קבורה נקבר משה ומי קברוֹ? את הספר מלווה לכל ארכו המתח בין ייחודו של משה איש האלוהים לבין היות מותו מייצג את סוף החיים של כל אדם באשר הוא אדם.
תבונות
מאת: ענת רייזל
תיאור: ספר זה מסכם את הפֵּרות המרכזיים של מחקר ספרי המדרשים באופן מקיף ושיטתי, ועם זאת בהיר ופשוט. הספר כולל מבואות לכחמישים חיבורים מדרשיים: מדרשי הלכה של התנאים, מדרשי אגדה לתורה ולמגילות, מדרשי אגדה לספרי הנ"ך, מדרשים בעלי אופי ייחודי, ילקוטים ומדרשים קטנים. כל מבוא מתייחס לשם המדרש, לזמן עריכתו ולמקום חיבורו, ללשון המדרש ולמבנהו, ואף מדגים את תכניו. חפצי העיון ימצאו בו מידע על מהדורות המדרש המצויות, וכן הפניות להמשך קריאה ולימוד. הספר מאפשר לאוהבי המדרש וללומדיו - חוקרים, מורים, תלמידים ומתעניינים - ליהנות מאוצרות הרוח שבשדה המחקר, בצד ההנאה מלימוד דברי חכמינו במדרשים עצמם. ספר זה הוא פרי חזונו של אשר יובל - הכותב ומפרסם מזה למעלה מעשר שנים דפים לפרשת השבוע ולמועדי ישראל על פי מקורות חז"ל, תחת השם 'מחלקי המים' - שיזם את כתיבת הספר, תרם לו בחומר וברוח וליווה את המלאכה לכל אורכה.
תבונות
מאת: מיכאל גרוס
תיאור: הרב יוסף חיים מבגדד (הידוע בכינוי "בן איש-חי") הוא מגדולי חכמי המזרח של הדורות האחרונים. הוא נודע כדרשן כריזמטי, מקובל וקדוש, פוסק סמכותי, פייטן, ממשיל משלים, מספר סיפורים וסופר פורה. דמותו אפופת הסוד נערצת עד היום. בספרו "בן יהוידע", אחד הפירושים המקיפים והססגוניים ביותר לאגדות התלמוד, הוא אוסף את פירות לימודו של עשרות שנים. דרך העיונים בפירושי האגדות המוגשים כאן, נפתח, לראשונה בגישה מחקרית, צוהר אל עולמו הרוחני של הרב יוסף חיים. בתיווך פירושים נבחרים הולכת ומתבררת דרכו הפרשנית המיוחדת של הרב יוסף חיים הנותן מקום של כבוד לכל רובדי הפרד"ס. הבירורים הלשוניים, ההשערות ההיסטוריות, המעשיות המוסריות, רמזי הסודות וצירופי האותיות מגלים הן את העושר הגדול שמצא החכם הבגדדי באגדות חז"ל והן את המאוויים שלו לחבר את השמימי לארצי ואת הרציונאלי עם המיסטי. פרקי הספר פורשים באמצעות ניתוח מרתק של הפירושים את יסודות הגותו של הרב יוסף חיים ואת עמדותיו בשאלות הזמן כמו מעמד האישה, הפרנסה וההשגחה, חשיבותה של ארץ ישראל והבאת הגאולה, האמונה בניסים, החידושים הטכנולוגיים, לימודים כלליים, המתח שבין הצדיק לעולם הסובב אותו ועוד. הפרק האחרון מצייר את דמותו המורכבת של הרב יוסף חיים כפי שהיא מתגלית בפריזמה של מפעלו הספרותי ותהליך הכתיבה של ספריו הרבים.
תבונות
מאת: שגית מור
תיאור: ספר זה מנתח את היחס החברתי־הקהילתי וההלכתי כלפי שבויים יהודיים בתקופת המשנה והתלמוד. במהלכו נבדקים מצבים שונים שהוגדרו על ידי החכמים כ״שבי״, נידונות הדילמות המעשיות שעוררו אירועים של שבי בחייו של השבוי, משפחתו וקהילתו, ונבחנים הפתרונות המעשיים שיצרו חכמים עבור סוגיות שונות שזימנה הנפילה בשבי, כגון הסדרת חובת הפדיון וחלוקת האחריות בין מעגלי שייכותם השונים של השבויים; סדרי קדימויות בפדיון שבויים; מעמדם האישי וזכויותיהם של שבויים; יחס כלפי שבויים ושבויות ששבו אל קהילתם ועוד. לצד דיון בפן הממשי וההיסטורי של תופעת השבי בשלהי העת העתיקה, נחשף ומנותח בספר גם שדה השיח שהתקיים סביבה בקרב החכמים בפרט, ובקרב הקהילה היהודית בכלל. במישור זה מתגלים לעינינו תפיסות וערכים שנגעו לתחומים שונים בחיי הקהילות היהודיות בתקופת המשנה והתלמוד: הגדרתם של ה״ראוי״ ושל ה״מגונה״ ביחסים שבין הפרט לקהילה; הבניות מגדריות והגדרת ההתנהגות המצופה בהתאמה אליהן; אופנים ומטרות של שימוש בייצוגים ובדימויים של ה״אני״-היהודי ו״האחר״-הגוי, הן כייצוג לאדם הפרטי/הגבר ה״אחר״ הן כייצוג לקולקטיבים לאומיים־דתיים. בסופו של דבר מצטייר לעינינו ״שיח השבי״ התלמודי כאתר טקסטואלי שבאמצעותו מתחולל פיקוח חברתי על בניה ובנותיה של הקהילה היהודית אף כשהם נמצאים מחוץ לגבולותיה הפיזיים של הקהילה.
הקיבוץ המאוחד
מאת: אברהם וולפיש
תיאור: ספר זה מבקש לעיין במסכת ברכות שבמשנה מנקודת מבט חדשה, המזמינה את הקורא להיכנס לתוך בית היוצר של רבי יהודה הנשיא ולבחון את שיטות העבודה שלו באריגת אוסף דינים פרטניים למסכת מגובשת. מסכת ברכות, כמו גם מסכתות אחרות בששת סדרי המשנה, אינה חושפת בקלות את סודות עריכתה לעיני המתבונן. רבי יהודה הנשיא הרכיב את המשנה מקבצים קדומים, שלעתים קרובות קשה לראות או להבין את נקודות החיבור ביניהם. כדי לפענח את סודות העריכה המחבר משתמש בספרות פרשנית והגותית ענפה, הן של בית המדרש הן של עולם המחקר, ובמגוון רחב של כלים שבראשם הניתוח הספרותי. באמצעות בחינה מעמיקה של תופעות לשוניות-אסוציאטיביות המאפיינות את עריכת המשנה על כל רבדיה, ניתן לעמוד על החשיבה העומדת מאחורי סידור חלקי המשנה. הקישורים הלשוניים הענֵפים והמפתיעים במשנה פותחים צוהר שדרכו נוכל להציץ אל תוך העולם הרעיוני והרוחני שלה. עיצובם הספרותי של דיני קריאת שמע, תפילה וברכות במשנה נותן ביטוי מעמיק ומפותח לתפיסת עולם מגובשת באשר למעמדו של האדם בעולם וליחס הדיאלקטי בינו לבין בוראו.
תבונות
מאת: ארנון עצמון, צור שפיר
תיאור: יסודו של ספר זה בהערכה ובהכרת הטוב של תלמידים למורם ושל עמיתים לחברם. עשורים רבים עוסק הרב פרופ׳ יוסף תבורי בעשייה תורנית-חינוכית-מחקרית, כמרצה וכחוקר באוניברסיטת בר-אילן ובמכון לנדר, ובמקביל בתפקידי רבנות שונים. מחקריו של פרופ׳ תבורי פרוסים במרחבי התורה שבעל פה, ואלו משתקפים בשעריו של ספר זה, ובהם ספרות התנאים, ספרות האמוראים, מדרש ואגדה, תפילה ופיוט, מנהג ופרשנות. עשרים ושניים המאמרים המוגשים בספר זה נכתבו בידי חשובי החוקרים בארץ ובעולם בתחומי התורה שבעל פה. להם צורפו בפתח הדברים רשימה ביבליוגרפית של מאמריו, ופרק מבוא הכולל ביוגרפיה ודברי הערכה על פועלו המחקרי-תורני.
תבונות
מאת: ענת ישראלי, ענבר רווה
תיאור: לאימהוּת יש נוכחות רצופה ומכוננת במבנה הנפשי של בני האדם כולם. האֵם היא המעניקה חיים והיא זו שמספקת את הצרכים הראשוניים לילדיה. היא חיונית ונערצת, ״אשת חיל״ ו״מלאך הבית״, דמות שדימויים אידיאליים רבים נכרכו בה, אך היא נתפסת גם כמפלצת, רעה ובולענית, מפתה וכובלת. האֵ ם היא גיבורה נוכחת-נפקדת בחיים, בתרבות, בפסיכולוגיה ובספרות: שוב ושוב היא מדומיינת, לצד נוכחותה רבת החשיבות כמעט בכל בית. ספר זה עוסק בייצוגי האימהוּת בספרות האגדה היהודית הקלאסית: עולמם של חכמי המשנה והתלמוד המיוצג בחיבורים שנוצרו במהלך המאות הראשונות לספירה בארץ ישראל ובבבל. למרות העובדה שבדורנו נכתבים לא מעט מחקרים פמיניסטיים העוסקים בספרות קלאסית זו, טרם נכתבה עבודה מקיפה הממפה את דימויי האימהות וסמליה כפי שהם מעוצבים בתודעתם ובדמיונם של חכמים. ייעודו של ספר זה להניח את התשתית לדיון מעמיק באחד הנושאים האנושיים הגדולים בחיים ובספרות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: גבריאל בירנבאום
תיאור: זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים. לשון המשנה הולכת ונחקרת בידי בלשנים מלומדים על פי "אבות הטקסטים" – קאופמן, פרמה ולו. איתרע מזלם של קטעי המשנה מן הגניזה הקהירית (שהתגלתה בסוף המאה התשע עשרה), שאף על פי שהכול יודעים כמה עתיקים ומהימנים הם, לא זכתה הלשון המשתקפת בהם למחקר מקיף ושיטתי. ספר זה בא למלא את החסר: יש בו תיאור בלשני מקיף וממצה של קטעי גניזה של המשנה בתחום ההגה והצורות – מתוך השוואה לשאר עדי הנוסח. המחקר כולל טקסטים מנוקדים בניקוד טברני, בניקוד ארץ-ישראלי וטקסטים לא מנוקדים. המחקר מגלה שעל דרך הכלל קטעי הגניזה, שמוצאם מהמזרח – ארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה – מסורתם דומה למסורת "אבות הטקסטים", שמוצאם מאירופה, אבל נמצאו תופעות לשון שהתייחדו בהן קטעי הגניזה. כן נמצאו בהם קווי לשון נדירים רבים למדיי.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: יעל וילפנד בן-שלום
תיאור: אי אפשר לדמיין חיים ללא עוני בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה. עוני היה חלק בלתי נפרד מהחיים, וגם מהספרות שיצרו החכמים. בספר זה יצאתי לבדוק כיצד הבינו חכמי ארץ ישראל את העוני, וכיצד הסבירו אותו, כיצד מצטיירת דמותם של העניים במקורות, ומה חשבו החכמים על אחריות הקהילה. האם חשבו שיש לסייע יותר לעניים מרקע עשיר ומיוחס? האם צריך לבדוק את זכאותם של מבקשי הסיוע, ואם כן, כיצד? האם צריך לתמוך בעניים לא יהודיים? ולעומת זאת, האם מותר לקבל סיוע מגויים? האם מצופה מהעניים להודות לנדבן ולכבד אותו? האם חשבו חכמי ארץ ישראל שהם עצמם צריכים להיות מעורבים בהפעלת המוסדות הקהילתיים לתמיכה בעניים? אלו הן רק מקצת מהשאלות שחקרתי בניסיון להבין מהם הגורמים שהשפיעו על החכמים בבואם לדון בעוני. בחיבור זה אני טוענת שעבור חכמי ארץ ישראל לא היו העניים מרוחקים או זרים. היכרות מקרוב עם עוני ועם אנשים עניים, ובהם גם חכמים ותלמידים עניים, הייתה אחד הגורמים שהשפיעו על תפיסת העוני של החכמים ועל עיצוב הדרכים להתמודדות עמו. לא היה זה, כמובן, הגורם היחיד. על פי תפיסת החכמים היה התנ"ך ביטוי לדברי האל, ובהיותו כזה הוא שימש בסיס לדיונים ולהלכות, ואף לחלק ניכר מהסיפורים העוסקים בעוני. נוסף על יסוד מרכזי זה, חיו החכמים באימפריה הרומית, שמאוחר יותר נהפכה לנוצרית. במהלך הספר נראה כיצד השפיע העולם הרומי על עיסוקם של החכמים בעוני ובצדקה, וכיצד הם התמודדו עם הפער בין הציווי המקראי לדאוג לעני לבין הנורמות המקובלות בעולם הרומי. ספר זה מציע אפוא בחינה שיטתית ומקיפה של עמדותיהם של חכמי ארץ ישראל כלפי עוני, ועומד על דרכי ההתמודדות שבחרו, וכן את אופן תיאורם של העניים בספרות זו. הספר בוחן את המסורות על הצדקה מתוך דיון במורשת המקראית מחד גיסא, ובהקשרים היווניים־רומיים והנוצריים מאידך גיסא, ולעתים אף משווה את העמדות המופיעות בחיבורים הארץ־ישראליים לעמדות שבתלמוד הבבלי. הקשרים אלו מאפשרים להכיר את חכמי ארץ ישראל ואת תורתם בתוך המציאות ההיסטורית שבה חיו, ובתוך העולם התרבותי שהיו חשופים לו. הדרך שבה קראו החכמים את פסוקי התורה, פירשו ולמדו אותם, ואף פסקו מהם הלכה, קשורה קשר הדוק למציאות חייהם, כלומר גם למעמד כלכלי, לעוני, לצדקה ולדפוסי חיים שנהגו בארץ ישראל בתקופת השלטון הרומי.
הקיבוץ המאוחד
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
תיאור: מהדורה זו של המשנה המפורשת והמנוקדת היא מחוליותיו העיקריות של רעיון הכינוס הלאומי של ספרות הדורות. פירושו של פרופ' חנוך אלבק, מחכמי ישראל המובהקים שבדורנו, הוא פרי חקירה מעמיקה של שנים רבות, ועם כל קפדנותו המדעית נוסח בלשון שווה לכל נפש, והוא פותח את שערי המשנה לרווחה לפני כל יודע ספר בישראל, גם לאלה שאינם בקיאים בספרות התלמודית. בצירוף הספר מבוא למשנה.
מאת: דוד רוזנטל, ורד נעם, מנחם קיסטר, מנחם כהנא
תיאור: ספר זה פותח צוהר אל ספרות ההלכה, האגדה והפרשנות רחבת הידיים המכונה 'ספרות חז"ל', אשר נערכה בארץ-ישראל. ספרות זו, ביחד עם התלמוד הבבלי שלא נסקר בספר, היא המורשת העיקרית של העם היהודי אחרי המקרא, אשר עיצבה את אורחות החיים, האמונות והדעות של ישראל לדורות. השער הראשון של הספר מוקדש לתיאורם של החיבורים הנכללים בספרות חז"ל ויצירות משיקות להם מן המשנה, התוספתא ומדרשי ההלכה ועד הירושלמי ומדרשי האגדה, בתוספת טקסטים ליטורגיים, תרגומי מקרא וחיבורים היסטוריים למחצה. השער השני בוחן נושאי חתך מרכזיים, ובהם: היחס בין מסורות בספרות חז"ל ומסורות בספרות בית שני; ההלכה – מקורותיה, תחומיה, צורותיה הספרותיות ותופעת המחלוקת; האגדה – זיקתה למקרא, דרכי מדרשה ולקחיה הרעיוניים; מעמד החכמים בחברה היהודית, והשאלה עד כמה משקפת ספרות חז"ל מציאות ריאלית; היסטוריה ודימויי עבר בספרות חז"ל; לשון חכמים וארמית בספרות חז"ל – אוצר המילים שלהן והמילונאות המתעדת אותן; המאגיה בת התקופה בארץ-ישראל; וספרות חז"ל באספקלריה של הספרות הנוצרית בת הזמן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: דוד רוזנטל, ורד נעם, מנחם קיסטר, מנחם כהנא
תיאור: ספר זה פותח צוהר אל ספרות ההלכה, האגדה והפרשנות רחבת הידיים המכונה 'ספרות חז"ל', אשר נערכה בארץ-ישראל. ספרות זו, ביחד עם התלמוד הבבלי שלא נסקר בספר, היא המורשת העיקרית של העם היהודי אחרי המקרא, אשר עיצבה את אורחות החיים, האמונות והדעות של ישראל לדורות. השער הראשון של הספר מוקדש לתיאורם של החיבורים הנכללים בספרות חז"ל ויצירות משיקות להם מן המשנה, התוספתא ומדרשי ההלכה ועד הירושלמי ומדרשי האגדה, בתוספת טקסטים ליטורגיים, תרגומי מקרא וחיבורים היסטוריים למחצה. השער השני בוחן נושאי חתך מרכזיים, ובהם: היחס בין מסורות בספרות חז"ל ומסורות בספרות בית שני; ההלכה – מקורותיה, תחומיה, צורותיה הספרותיות ותופעת המחלוקת; האגדה – זיקתה למקרא, דרכי מדרשה ולקחיה הרעיוניים; מעמד החכמים בחברה היהודית, והשאלה עד כמה משקפת ספרות חז"ל מציאות ריאלית; היסטוריה ודימויי עבר בספרות חז"ל; לשון חכמים וארמית בספרות חז"ל – אוצר המילים שלהן והמילונאות המתעדת אותן; המאגיה בת התקופה בארץ-ישראל; וספרות חז"ל באספקלריה של הספרות הנוצרית בת הזמן.
יד יצחק בן-צבי
מאת: שמא יהודה פרידמן
תיאור: מהדורה זו של בבלי פרק השוכר את האומנין מנסה לעמוד במבחן שיטות חכמי המחקר, ולצאת ידי חובתם, ועל-כן כינינוה "מהדורה על דרך המחקר". היא חייבת להיות מעורה בכל ש"י עולמות של הלימוד והעיון, אבל בשעת ההכרעה, לבחון את כולם על-פי קני-המידה של החשיבה המחקרית, ומי יתן, לא רק בדרך של ללמוד אני צריך, אלא אף בדרך של תורה היא. עיקרה של מהדורה הוא הפירוש. הפירושים שבמהדורה זו אינם מוצגים בצורת פירוש רצוף דיבור אחר דיבור, ואף אינם חידושים מלוקטים העונים רק לאותם דיבורים שמבקש מחברם לחדש להם דבר מה. הם פירושי הסוגיות, ובהיותם כאלה הם מתייחסים לסוגיא בשלמותה כנושא הפרשנות. יש איפוא לעסוק ולדון בכל סוגיא, ובכל ענייניה המרכזיים, בלי לדלג על גופי דברים הזוקקים טיפול. היעד של הפרשנות המחקרית הוא לחדור לפשוטם של הדברים בכמה וכמה רמות – פשוטה של מימרא לעצמה ופשוטה של סוגיא לעצמה. אגב הנסיון לחבר פירוש על דרך המחקר, נסינו, אגב ההתייחסות לתוכן, לנגוע בכל אתר ואתר אף בשאלות הספרותיות-המחקריות הכלליות. (מתוך פתח דבר של המחבר).
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שמא יהודה פרידמן
תיאור: מהדורה זו של בבלי פרק השוכר את האומנין מנסה לעמוד במבחן שיטות חכמי המחקר, ולצאת ידי חובתם, ועל-כן כינינוה "מהדורה על דרך המחקר". היא חייבת להיות מעורה בכל ש"י עולמות של הלימוד והעיון, אבל בשעת ההכרעה, לבחון את כולם על-פי קני-המידה של החשיבה המחקרית, ומי יתן, לא רק בדרך של ללמוד אני צריך, אלא אף בדרך של תורה היא. עיקרה של מהדורה הוא הפירוש. הפירושים שבמהדורה זו אינם מוצגים בצורת פירוש רצוף דיבור אחר דיבור, ואף אינם חידושים מלוקטים העונים רק לאותם דיבורים שמבקש מחברם לחדש להם דבר מה. הם פירושי הסוגיות, ובהיותם כאלה הם מתייחסים לסוגיא בשלמותה כנושא הפרשנות. יש איפוא לעסוק ולדון בכל סוגיא, ובכל ענייניה המרכזיים, בלי לדלג על גופי דברים הזוקקים טיפול. היעד של הפרשנות המחקרית הוא לחדור לפשוטם של הדברים בכמה וכמה רמות – פשוטה של מימרא לעצמה ופשוטה של סוגיא לעצמה. אגב הנסיון לחבר פירוש על דרך המחקר, נסינו, אגב ההתייחסות לתוכן, לנגוע בכל אתר ואתר אף בשאלות הספרותיות-המחקריות הכלליות. (מתוך פתח דבר של המחבר).
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: משה בנוביץ
תיאור: שלושים וחמש הסוגיות המרכיבות את הפרק השלישי של מסכת שבועות בתלמוד הבבלי, פרק "שבועות שתים בתרא", מרכזות בתוכן את הדיונים התלמודיים בנושא שבועת הביטוי: השבועה הלא-משפטית הפשוטה, אשר באמצעותה מאשר הנשבע את אמיתות דבריו (שבועה "לשעבר") או מתחייב לעשות או להימנע מלעשות דבר כל שהוא בעתיד (שבועה "להבא"). הדיונים בפרק זה בבבלי מורכבים במיוחד. מהדורה זו ופירוש זה נועדו לקבוע את נוסח הפרק על שני ענפי המסירה שלו, לשחזר את תולדות התהוותה של הסוגיא הבודדת על רבדיה, ולעמוד על מוצאם ומשמעם של מרכיבי הסוגיא השונים על רקע מקבילות בספרות חז"ל, ואף מחוצה לה. העיונים בכל סוגיא וסוגיא מסייעים בידינו לשחזר את תולדותיהן של הלכות שבועה לאורך תקופת התנאים והאמוראים, ופותחים צוהר להבנת תופעות מסוימות הקשורות להתהוות של התלמוד הבבלי, כדלהלן: א – ייחודה של מסכת נדרים בבבלי. לשונה של מסכת נדרים, ושל מסכתות אחרות, שונה מן הלשון הרגילה של התלמוד הבבלי, וניכר גם שיש הבדל בין העריכה בנדרים לבין העריכה של שאר מסכתות התלמוד. מכיוון שישנן מקבילות רבות בין סוגיות הפרק שלנו לבין סוגיות במסכת נדרים, ניתוח תולדות העריכה של הסוגיות בפרק שלנו שופך אור על משמעות האופי המיוחד של מסכת נדרים. ב – היחס בין סוגיות הבבלי למקבילותיהן בירושלמי. מצאנו הפריה הדדית בין מרכזי התורה הגדולים של תקופת האמוראים לא רק במעבר של מימרות מארץ לארץ, אלא גם בהעברת התכנים של סוגיות מעובדות מארץ ישראל לבבל – ואפילו מבבל לארץ ישראל – ועיבודן במרכז השני. ג – אופיה של עריכת התלמוד הבבלי. ניתוח הסוגיות שבפרק שלנו מטיל ספק בדגם השליט במחקר התלמוד בימינו, שלפיו מימרות וברייתות שובצו ברובד עריכה אחד בתקופה הבתר-אמוראית. עיון מעמיק מגלה תהליך הדרגתי של עריכה החל מתקופת האמוראים וכלה בתקופה הבתר-אמוראית, כולל התייחסות של עורכים מאוחרים לפעילות של קודמיהם. ד – התהוות נוסח הפרק והבבלי בכלל. מצאנו שני ענפי נוסח לפרק, שניתן להוכיח שמוצאם בבבל, שהרי כל אחד מהם חוצה גבולות ומתועד גם באשכנז וגם בצפון אפריקה/ספרד. שני עדי הנוסח הם עיבודים של אב-הנוסח משותף, וניתן לשחזר את הכללים שעל פיהם פעלו גרסני שני הענפים בבבל בעיבודו, ובכך לשחזר במקרים רבים את הנוסח הקדום. נתונים אלו מאששים נתונים שהציגו חוקרים אחרים בקשר למסכתות אחרות בתלמוד הבבלי, ומאשרים את התאוריה שלפיה נוסח בסיסי משותף עבר שני עיבודים בבבל סמוך לאחר עריכת התלמוד, בידי שתי אסכולות שהתייחסו לנוסח שלפניהם כאל נוסח בסיסי קבוע הניתן לעיבוד על פי שיקולים שונים.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שמואל יוסף וולד
תיאור: מחקריהם של שמואל (סטיבן) וולד ומשה בנוביץ מהווים סידרה  קטנה של פרשנות על שני פרקי גמרא מן התלמוד הבבלי, הנפתחת בזה בספרו של שמואל וולד על פרק "אלו עוברין" (שלישי של פסחים).  עבודה זו היא ניסיון לחבר ביאור מדעי מקיף לפרק אחד מהבבלי, תוך כדי פיתוח ושכלול הכלים הדרושים לפרשנות המדעית של הבבלי בכלל.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: שמא יהודה פרידמן
תיאור: בכרך שלפנינו קובצו עשרים ושניים מחקרים (עשרים בעברית ושניים באנגלית), קצרים וארוכים, מפרי עטו של חוקר הספרות התלמודית וענפיה, פרופ' שמא יהודה פרידמן, איש בית המדרש לרבנים באמריקה ואוניברסיטת בר-אילן, שנכתבו במשך ארבעת העשורים האחרונים. המאמרים נחלקים לחמישה שערים: ארבעה בעברית ואחד באנגלית. בכל השערים באים הן מאמרים רחבים על עקרונות חקר התלמוד הן מאמרים המוקדשים לנושא ממוקד, שגם הם לא רק ללמד על עצמם יצאו אלא ללמד על הכלל כולו יצאו. הספר פותח בהקדמה בת תשעה עמודים מאת המחבר, ובה סקירה מחודשת של הנושאים הבאים בחמשת השערים, אחריה השערים עצמם, ולהלן מעט על הנכלל בהם. בשער הראשון, "שער הסוגיא", נדפסים מאמרי יסוד בחקר הספרותי של הסוגיא בתלמוד הבבלי, כגון "מבוא כללי על דרך חקר הסוגיא" ו"מבנה ספרותי בסוגיות הבבלי"; על יד המאמרים הוותיקים בא כאן מחקר בשם "'אל תתמה על הוספה שנזכר בה שם אמורא' – שוב למימרות האמוראים וסתם התלמוד בסוגיות הבבלי", המעדכן את דרכו של המחבר בשאלת סתם התלמוד, ואף מגיב בהרחבה לרעיונות שהועלו בנושא זה לאחרונה. מן השער השני, "שער הנוסח", יצוינו המאמרים המקיפים "להתהוות שינויי הגירסאות בתלמוד הבבלי" ו"לאילן היוחסין של נוסחי בבא מציעא – פרק בחקר נוסח הבבלי", והמאמר "כתבי יד של התלמוד הבבלי – טיפולוגיה של כתיב". בשער השלישי, "שער האגדה", שני מאמרים מתודולוגיים פרוגרמטיים: "לאגדה ההיסטורית בתלמוד הבבלי" ו"דמא בן נתינה – לדמותו ההיסטורית; פרק בחקר האגדה התלמודית". השער הרביעי הוא "שער העיון", ובו שלושה מאמרי עיון בסוגיות, העוסקים בהעברות הלוך ושוב של דברי תלמוד, שעולה מהם שרק מדברי הגאונים ניתן להציל מידע על הצורה המקורית של הסוגיא לפני ששונו פניה על ידי העברה שהועברה אל תוכה. כן נידונית תופעת סוגיות ראש פרק, ובעניין זה "ראש פרק המפקיד". בשער החמישי הובאו שני ערכים אנציקלופדיים. האחד על מעמד הברייתות בבבלי – ( "Barayta") – והאחר חותר להגדרות יסוד במהות הסוגה "תלמוד" ובמייצגה הגדול התלמוד הבבלי:"Talmud (Introduction), Talmud Bavli". המאמרים סודרו בדפוס מחדש, ונוספו הפניות לעמודי הכרך שלפנינו ואף מעט עדכונים של תוכן וביבליוגרפיה, ומפתחות מפורטים למקורות ולעניינים. בעטיפה: קטע קטוע של תלמוד מן הגניזה הקאהירית, אשר יופיו והישרדותו מסמלים את התלמוד כולו.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: דוד הלבני
תיאור: ספר זה הוא קודם כל פירוש רציף על מסכתות עירובין ופסחים בתלמוד הבבלי, כרך אחד מתוך סדרת פירושים של דוד הלבני – מהחוקרים הבולטים של התלמוד. בניגוד לפירושים מסורתיים רבים אשר פירשו את התלמוד שורה אחר שורה או שהעמיקו בנקודה זו או אחרת, פירוש זה מתמקד ב"סוגיה" – יחידת הדיון הבסיסית בתלמוד הבבלי. הלבני בוחן את קשייה של הסוגיה, בעקבות המפרשים הקלאסיים של התלמוד ועמל לתרצם על ידי שחזור מהלך ההתהוות של הסוגיה. חידושו הגדול של הפירוש הוא בתשומת הלב לרכיבים האנונימיים של התלמוד ובהבחנה בינם ובין ההיגדים הנאמרים על ידי חכמים ששמם נזכר במפורש. הלבני פיתח תיאוריה מקיפה לגבי ההתהוות ההיסטורית של השכבה האנונימית בידי חכמים שאותם הוא כינה "סתמאים" ועם השנים שכלל ועדכן את התיאוריה.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: דוד הלבני
תיאור: ספר זה הוא קודם כל פירוש רציף על מסכת שבת בתלמוד הבבלי, כרך אחד מתוך סדרת פירושים של דוד הלבני – מהחוקרים הבולטים של התלמוד. בניגוד לפירושים מסורתיים רבים אשר פירשו את התלמוד שורה אחר שורה או שהעמיקו בנקודה זו או אחרת, פירוש זה מתמקד ב"סוגיה" – יחידת הדיון הבסיסית בתלמוד הבבלי. הלבני בוחן את קשייה של הסוגיה, בעקבות המפרשים הקלאסיים של התלמוד ועמל לתרצם על ידי שחזור מהלך ההתהוות של הסוגיה. חידושו הגדול של הפירוש הוא בתשומת הלב לרכיבים האנונימיים של התלמוד ובהבחנה בינם ובין ההיגדים הנאמרים על ידי חכמים ששמם נזכר במפורש. הלבני פיתח תיאוריה מקיפה לגבי ההתהוות ההיסטורית של השכבה האנונימית בידי חכמים שאותם הוא כינה "סתמאים" ועם השנים שכלל ועדכן את התיאוריה. לכרך זה מצורף מבוא המשרטט את עמדתו של הלבני בסוגיה זו בעת כתיבת הפירוש למסכת שבת.
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה
מאת: מיכל רוזנברג
תיאור: בספר זה מקובצות חמש אגדות תלמודיות המספרות על מפגשים שמתקיים בהם מתח חברתי ורעיוני, סמוי או גלוי, בין חובשי בית המדרש לבין אנשים שאין מקומם בתוכו: עושה נסים עממי, פועל שכיר, איכר, אישה ודמותו המיתולוגית של משה רבנו. אנשים אלה, שרובם הם גיבורי הסיפורים, מייצגים שכבות חברתיות ומגדריות וכן אמונות ודעות שהחכמים, הסגורים בתוך עולמם, מתנשאים עליהם או אפילו בזים להם, למלאכתם, להתנהגותם ולאמונותיהם. באגדות הנדונות דווקא הם הגיבורים החיוביים, שאהדת הקורא נתונה להם. מעמדם זה מעניק תוקף לערעור שלהם כלפי הניכור וההסתגרות של החכמים, שיסודם באמונתם שהלימוד הוא חזות הכול. אמונה מוחלטת זו מעוורת את עיני החכמים מלראות את גדולת האהבה, היראה, החכמה והמוסר של ה"אחרים", שלעתים חיים במצוקה וסבל בין מהכרח ובין מרצון. והנה דווקא חז"ל, שהעלו על נס את לימוד התורה כמדרגה הגבוהה ביותר של האמונה והרוחניות, מקצים מקום בסיפוריהם לאלה השמים סייג של ענווה להם וללימודם. האגדות הנדונות מכֻוונות ליצירת מיזוג המרחיב ומעמיק את גבולותיהם של המבנים הרעיוניים המשותפים לכל עם ישראל על שכבותיו – תורה, צדק, אהבה וחסד – ומשייכים את כולן לחברה אחת, מבלי לבטל את השוני ומבלי להתעלם מן ההדגשים החברתיים והתרבותיים הייחודיים המבדילים את מרכיביה אלה מאלה.
מכון מופ"ת
מאת: טל אילן, ורד נעם
תיאור: המקור ההיסטורי העיקרי והחשוב ביותר לתולדות ימי הבית השני הם שני ספריו המרכזיים של יוסף בן מתתיהו (פלאוויוס יוספוס), 'מלחמת היהודים' ו'קדמוניות היהודים', שנכתבו ביוונית בעיר רומא בשליש האחרון של המאה הראשונה לספירה. רשמיה של תקופה סוערת זו פזורים למקוטעין גם בתוך ספרות חז"ל – היצירה הבתר-מקראית הבולטת והמקיפה ביותר, שהשתמרה לדורות כנכס המרכזי של העם היהודי אחרי המקרא, ונתנה ביטוי לאורחות החיים, לאמונות ולדעות ואף להדי האירועים שחוו היהודים בזמנם של החכמים ובזמנים שקדמו להם. הספר המוגש בזה בוחן מקרוב את תופעת המסורות המקבילות על ימי הבית השני בכתבי פלאוויוס יוספוס ובספרות חז"ל. הכרך הראשון עוסק באירועים שהתרחשו בכארבע מאות השנים שמכיבושי אלכסנדר מוקדון ועד המרד הגדול.
הכרך השני עוסק באירועים הדרמטיים של ארבע שנות המרד, עד חורבן הבית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: טל אילן, ורד נעם
תיאור: המקור ההיסטורי העיקרי והחשוב ביותר לתולדות ימי הבית השני הם שני ספריו המרכזיים של יוסף בן מתתיהו (פלאוויוס יוספוס), 'מלחמת היהודים' ו'קדמוניות היהודים', שנכתבו ביוונית בעיר רומא בשליש האחרון של המאה הראשונה לספירה. רשמיה של תקופה סוערת זו פזורים למקוטעין גם בתוך ספרות חז"ל – היצירה הבתר-מקראית הבולטת והמקיפה ביותר, שהשתמרה לדורות כנכס המרכזי של העם היהודי אחרי המקרא, ונתנה ביטוי לאורחות החיים, לאמונות ולדעות ואף להדי האירועים שחוו היהודים בזמנם של החכמים ובזמנים שקדמו להם. הספר המוגש בזה בוחן מקרוב את תופעת המסורות המקבילות על ימי הבית השני בכתבי פלאוויוס יוספוס ובספרות חז"ל. הכרך הראשון עוסק באירועים שהתרחשו בכארבע מאות השנים שמכיבושי אלכסנדר מוקדון ועד המרד הגדול.
הכרך השני עוסק באירועים הדרמטיים של ארבע שנות המרד, עד חורבן הבית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: צבי אריה שטיינפלד
תיאור: הספר הוא פרי מחקר של המשנה במסכת הוריות ומקבילותיה בתוספתא ובמדרשי ההלכה, ושל הסוגיות שעליהן, בעיקר בבבלי, ובמידת הצורך בירושלמי. ביסוד המחקר עומדת המטרה לגלות את משמעותה המקורית של תורת התנאים והאמוראים, לעמוד על השינויים שחלו בהבנתה ואת הגורמים לשינויים אלה. כל אחד מפרקי הספר עוסק במקור אחד מן המסכת ואין הפרקים תלויים זה בזה. פרקי הספר התפרסמו במשך השנים בבמות שונות ועם סיומו של המחקר על המסכת כולה הגיעה העת לכנסם.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: צפי זבה-אלרן
תיאור: כמאה שנה חלפו מאז ראה אור 'ספר האגדה' בעריכת ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי ועדיין לא נס לֵחו. דורות של קוראים נחשפו לעולם האגדה של חז"ל בתיווכו ותכניות לימוד במסגרות חינוך שונות התבססו עליו. אך מעטים יודעים שקדמו ל'ספר האגדה' עשרות אנתולוגיות יהודיות בגרמנית, ביידיש, באנגלית ובעברית המוקדשות לסיפורי האגדה של חז"ל. אלה פורסמו במהלך המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים כדי לחדש את פניה של היהדות כלפי 'פנים' וכלפי 'חוץ' כאחד. אנתולוגיות נשכחות אלה לא עמעמו את הצלחתו העצומה של 'ספר האגדה'. אך הן עדותיה של המהפכה השקטה ועם זאת השורשית שהתחוללה באותה עת בארון הספרים היהודי. מהפכה שהתוותה את גבולותיו של קנון עברי חדש. ספר זה מוקדש לעיון במבחר אנתולוגיות חלוציות ומקומן בעיצובו של שיח יהודי מודרני על רקע כמה שאלות מפתח: מדוע נדרשו יוצרים יהודים במפנה המאה התשע עשרה ללקט ממקורות היהדות בעודם פורקים את עולה של הדת? כיצד גישרו יוצרים אלה על פני סתירות ופערים בין מסורות ספרותיות קדומות לבין העולם המודרני המשתנה לנגד עיניהם? ובניסוחו של ברוך קורצווייל, האם אנתולוגיות אלה מגלמות, 'המשך' או 'מהפכה', נסיגה אל ביטחונות העבר או פריצה לעבר אופקים חדשים?
יד יצחק בן-צבי
מאת: אבינועם כהן
תיאור: כרב, כמורה, כפרשן, כפוסק וכמנהיג פתח רש"י (ר' שלמה יצחקי), ה"פרשנדתא" של כל הזמנים, את שערי המקרא והתלמוד לכל הבאים אחריו והפרה את הפעילות הפסיקתית והפרשנית של הדורות שבאו בעקבותיו. קובץ זה כולל מאמרים על רש"י ובית מדרשו – תלמידיו ויוצאי חלציו – ובהם עיונים הבאים להרחיב את יריעת המחקר על רש"י ומפעלו. נידונות בו שאלות מתחומי הפרשנות וההדרתה, המחשבה, ההלכה, הלשון, הפיוט וההיסטוריה הכרוכות ביצירתו של רש"י וביצירת תלמידיו. מאות רבות של מחקרים הוקדשו לרש"י ולמפעלו – דמותו ואישיותו, מוריו ומקורותיו הספרותיים, תפיסותיו, דרכי פרשנותו וטיבה, תשובותיו, השפעתו על הדורות שאחריו, ועוד ועוד. העיקריים שבהם ועבודות התשתית שנכתבו על יצירתו של רש"י מצוינים בפתח הקובץ. המחקרים הקיפו מגוון רחב ביותר של שאלות, מן הרובד הבסיסי ועד לשאלות מורכבות יותר. אף על פי כן עדיין נותרו שאלות רבות שטרם נפתרו, וכמה מהן נידונות בקובץ זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: שלום אלבק
תיאור: ספר זה נותן לפני הקורא את הטעמים ואת התכליות של דיני הנישואין והמשפחה והמחלוקות בעניינם בתלמוד, על פי העיקרים והיסודות של מערכת דיני התלמוד. וכך מכניס הספר סדר ושיטה בהלכות התלמוד בעניינים אלה, שלכאורה אין נמצא קשר ביניהן, והן מקבלות משמעות. ומתוך ביאור דינים אלה מובנת גם החברה והכלכלה של הימים ההם. הנושאים המתבארים בספר: שידוכים, קידושין, חופה, נישואין, נישואין אסורים, הכתובה, החובות ההדדיות של הבעל והאשה, החובות לילדים, גירושין, ייבום וחליצה, דיני הראיות בענייני המשפחה והמעמד האישי. הספר חשוב לכל המתעניין בתלמוד, במשפט ובתרבות היהודית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: נילי סופר
תיאור: כולנו רוצים להצליח, לשגשג, להגשים את עצמנו ולחיות חיים טובים ומספקים. תהליכי אימון אישי וסדנאות לחשיבה חיובית מנסים להעניק לאדם כלים להתמודד עם הגשמת מטרותיו, להגיע אל היעדים שהציב לעצמו ובסופו של דבר להיות מאושר יותר. אין ספק שזו עבודה קשה, הדורשת מאמץ, התבוננות פנימית עמוקה ולימוד מתמיד. כמה נפלא לגלות שבסיפורים ממקורות ישראל מסתתרים מסרים משמעותיים לחיים מוצלחים ומלאי סיפוק. חז"ל בתבונתם הרבה הורישו לנו אוצר בלום של כלים ועקרונות להתמודדות יעילה במצבי היומיום השונים. לחיים טובים הוא הזמנה למפגש עם עולם זה ועם הכלים המעשיים שסיפורי חז"ל מעניקים לנו. העמקה ויישום של כלים אלה יאפשרו לנו לשפר את איכות חיינו, למקסם את יכולותינו ולחיות חיים טובים יותר, חיים של צמיחה והתחדשות. הספר שזור בתובנות ובהארות של אנשי רוח גדולים, פילוסופים, סופרים, משוררים ומדינאים מתרבות העולם לדורותיה. אישים כמו אריסטו וסוקרטס, ניטשה, שייקספיר, דקארט, גתה ורבים אחרים ילוו אותנו לאורך הקריאה.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רות קלדרון
תיאור: "התלמוד, פסגת עולם הלימוד היהודי, הוא מפעל ספרותי חד-פעמי, אוסף דיונים מופלא הנוגע ומעמיק בנושאים רבים ושונים המקיפים כמעט כל היבט של חיי אדם. מצבו הקיומי של האדם ואנושיותו הם מושאי המחקר של חכמי התלמוד, ומתוך כך נעשה לימודו מקור השראה לחיים מלאי משמעות. הספרון הזה איננו לקסיקון אקדמי. הוא אוסף אישי של תובנות, דמויות, רגעים דרמטיים וביטויים שפגשתי במהלך לימוד התלמוד שנגעו לחיי. בחרתי לסדר את פרטי האוסף על פי האל"ף-בי"ת: סיפורים על אהבה, בכי, גט, זמן, חלום ועוד דימויים ציוריים מן התלמוד. אני מזמינה את הקוראים להציף באוסף האלפא-ביתא התלמודי שלי כרצונם, לאו דווקא על פי הסדר, מתוך תקווה שהפואטיקה התלמודית תשמש גם להם מקור השראה."
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: משה בר-אשר
תיאור: תורת הצורות של לשון המשנה – פרקי מבוא ותצורת שם העצם מציע מחקר רב-היקף בנושא חשוב בדקדוק לשון חכמים. תחום זה היה בלא ספק המוזנח ביותר במחקר החדש של לשון חכמים, שהתגבש בבית המדרש הירושלמי. בספר נידונים ומתוארים בהיקף ממצה יותר ממאה וחמישים משקלי השמות בלא המוספיות שבלשון המשנה, הכוללים מעל אלפיים ושש מאות שמות עצם ושמות תואר מועצמים. התיעוד מבוסס על מסירותיהם של שני המשובחים שבכתבי היד של המשנה – כ"י קאופמן (ק) וכ"י פרמה ב (פר) – והוא מושווה למסירותיהם של עדים רבים אחרים. בצד התיאור והבירור המפורט בכל פרק מפרקי הספר נבחנים בשיטתיות גם הזיקה ללשון המקרא וגם החידושים של לשון חז"ל. החיבור נפתח בשלושה פרקי מבוא: (א) הצעה של מצב המחקר והצגת החיבור; (ב) עניינים בכתיב ובניקוד; (ג) עניינים בתורת ההגה והצורות ומעט פריטי תחביר.
האקדמיה ללשון העבריתמוסד ביאליק
מאת: משה בר-אשר
תיאור: תורת הצורות של לשון המשנה – פרקי מבוא ותצורת שם העצם מציע מחקר רב-היקף בנושא חשוב בדקדוק לשון חכמים. תחום זה היה בלא ספק המוזנח ביותר במחקר החדש של לשון חכמים, שהתגבש בבית המדרש הירושלמי. בספר נידונים ומתוארים בהיקף ממצה יותר ממאה וחמישים משקלי השמות בלא המוספיות שבלשון המשנה, הכוללים מעל אלפיים ושש מאות שמות עצם ושמות תואר מועצמים. התיעוד מבוסס על מסירותיהם של שני המשובחים שבכתבי היד של המשנה – כ"י קאופמן (ק) וכ"י פרמה ב (פר) – והוא מושווה למסירותיהם של עדים רבים אחרים. בצד התיאור והבירור המפורט בכל פרק מפרקי הספר נבחנים בשיטתיות גם הזיקה ללשון המקרא וגם החידושים של לשון חז"ל. החיבור נפתח בשלושה פרקי מבוא: (א) הצעה של מצב המחקר והצגת החיבור; (ב) עניינים בכתיב ובניקוד; (ג) עניינים בתורת ההגה והצורות ומעט פריטי תחביר.
האקדמיה ללשון העבריתמוסד ביאליק
מאת: ענת שפירא לביא
תיאור: ילד שמתחיל לבנות בית מלֶגו בפעם הראשונה, מבין מהר מאוד שאם ישים את כל הקוביות זו מעל זו בטורים גבוהים, הקירות יתנדנדו והבית ייפול. בדיוק כך בנוי גם הבית של הספרות העברית: כל דור מזיז את קוביות הלגו שלו צעד אחד ימינה או שמאלה, כדי שהבניין לא יתמוטט. ובכל דור צצים קוראים חדשים, שמוצאים את הסיפורים מן העבר רלוונטיים לחייהם בהווה. בספר חז"ל עכשיו אחד־עשר סיפורים תלמודיים, המספרים על בחירות אמיצות שעשו חכמים בחייהם הפרטיים והציבוריים. הקריאה בהם זהירה ואיטית: כמו בטיול בטבע, יש ציוני דרך שבהם כדאי להתעכב, לעצור, לנשום. לא לרוץ הלאה לסוף המסלול. כי התלמוד הוא לא משהו שקוראים (כמו המקרא) או משננים (כמו המשנה); התלמוד הוא משהו שלומדים. והספר הזה הוא הזמנה למסע לימודי משותף בשביליו.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: עירית אמינוף
תיאור: עשו אחי, אבי אדום ורומי הוא ספרה הרביעי של ד"ר עירית אמינוף בתחום מחשבת חז"ל, והשישי בכלל. בספר, ניתוח דמותו המאוחרת של עשו, אשר נוצרה על ידי ספרות האגדה התלמודית-מדרשית, וניסיון להבין את מניעי השינוי ההיסטורי-מחשבתי, שחל בעיצוב הדמות המקראית של עשו, ואת אשר עמד מאחוריו. הספר אינו עוסק בעשו של המקרא, אלא בדמותו התלמודית-מדרשית, אשר צמחה בתקופה הבתר מקראית על רקע היסטורי שונה, וניזונה ממאורעות רבים הזרים לרוח הסיפור המקראי. דמותו של עשו, גיבור התלמוד והמדרש, נבנתה ועוצבה במשך מאות אחדות של שנים, על ידי מאורעות היסטוריים חיצוניים כמו מלחמות, ניצחונות ותבוסות, שעבוד וגזירות, ועל ידי התרחשויות פנימיות כמו חיי רוח נמוכים, חיי מעשה בלתי מתוקנים, השקפות ואמונות זרות וחדשות, אשר נרכשו מן הסביבה. בספר שלושה חלקים: [א]עשו בתלמוד ובמדרש.
[ב]יעקב ועשו - עימותים: בעבר המקראי, בהווה של תקופת חכמים ולעתיד לבוא.
[ג]עשו הוא רומי: עשו שהפך לסמלה של מלכות רומי - הקשה במשעבדיו של עם ישראל.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: שמואל ספראי, חנה ספראי
תיאור: המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו והשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז``ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז``ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה. מסכת חלה
מסכת חלה, כשמה כן היא, ועניינה דיני מצוות הפרשת חלה. מצווה זו אינה כלולה במצוות התלויות בארץ, וקיומה בארץ ומחוצה לה. רק בארץ ישראל אפשר לשמור אותה ולקיימה במלואה כי היא צריכה להיאכל בטהרה. ההפרשה עצמה זמנה בעת הכנת הבצק. מכאן שהיא מוטלת בעיקר על האישה, שתפקידה המסורתי היה אפיית הלחם למשפחתה ומיקומה במטבח. בניגוד למצוות אחרות בתחום הטהרה, מצווה זו נשמרת בתפוצות ישראל בצורתה המקורית. כרך זה חותם את סדר זרעים בסדרת "משנת ארץ ישראל", הוא כולל מפתח מפורט של הנושאים הנזכרים בכל סדר זרעים וכן צורף נספח העוסק בחקלאות בארץ ישראל. נספח זה מסכם את הרקע המעשי של כלל המצוות התלויות בארץ.
מאת: שמואל ספראי, זאב ספראי, חנה ספראי
תיאור: המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה. המיוחד בפירוש זה הוא השימוש בידע המצטבר עד לימינו אלו והשילוב בין מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט. המקורות לפירוש הם בראש ובראשונה ספרות חז``ל לדורותיה, פרשנות קודמת למשנה והיכרות עם הרקע ההיסטורי והראלי שבתשתיתה של ספרות חז``ל. המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל והנסיבות הכלכליות והחברתיות שעמן התמודדו בני העם והחכמים כמנהיגיו. כיום בידינו כלים המאפשרים את שחזור הרקע החברתי למשנה, וכך זכינו באפשרות להגיע להבנה טובה יותר של עולם הפרטים ההלכתי. המשנה הייתה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, ובדורנו, כאשר זכינו לחזור לארץ ולהכירה, עלינו גם החובה לעיין מחדש במשנה.
מסכתות מועד קטן וחגיגה : מסכת מועד קטן עוסקת בדיני חול המועד, והיא דוגמה חיה לעיסוק של חכמים בפרטי פרטים המתבארים רק על רקע חיי היום-יום, חיי המלאכה והתעסוקה של ימי החול. מסכת חגיגה, לעומתה, עוסקת כולה בדיני המקדש, הקרבנות, העלייה לרגל, דיני הטהרה הנוהגים במקדש, ומשקפת כיצד הופעל המקדש כאשר לכל קבוצה הקפדות משלה וחומרה רודפת חומרה, לבל תיפגע טהרת הקודש. בלב המסכת מתנהלים גם דיונים מה הם גופי תורה ומה היחס לתורת הסוד. למסכת צורפו נספחים מהותיים על סדרי העלייה לרגל ויחסם של חכמים לתורת הסוד, יחס שהיה דו-ערכי ומורכב. כרך זה כולל מפתח לכל סדר מועד.
מאת: ורד טוהר
תיאור: הספר עוקב אחר גלגוליה של התימה היהודית `אברהם בכבשן האש` באמצעות עשרות גרסאות שנכתבו בעברית ובלשונות היהודים החל במדרש הקלאסי וכלה במאה העשרים. תפוצתה הנרחבת של התימה ואזכוריה הרבים מעידים על הדומיננטיות שלה בתרבות היהודית ומלמדים שהמשמעויות הטמונות בה חורגות מעבר לאירועי אור כשדים בהיותן מבטאות את מעמקי הנפש האנושית. עיקרו של הסיפור טמון בחוויית המרד המשחררת את אברהם מכבליה של התרבות הישנה ומובילה אותו לקראת כינונה של צורת חשיבה חדשה, כל זאת במסגרת מערך משפחתי סבוך, מחויבויות סותרות, תכתיבים חברתיים ומניעים פוליטיים. אברהם הוא המונותאיסט הראשון, אדם הנלחם לבדו על האמת שלו מול קבוצת רוב חזקה ואלימה. חוסנו הנפשי ואמונתו ללא סייג שימשו דוגמה ומופת לכל אורך ההיסטוריה של העם היהודי. בחינת הגרסאות המודרניות של התימה מלמדת ששבירת הפסילים וההוצאה מכבשן האש הן סיטואציות מפתח מטאפוריות הרלוונטיות גם בימינו.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דוד ברזיס
תיאור: על רקע התחזקות הזרמים הפונדמנטליסטיים בעולם, ספר זה מבקש לבחון את הסוגיה הסבוכה והקריטית של הקנאות בתוך מסורת חז"ל. מריבוי פניה של מסורת זו - בין הביקורת הגלויה על קנאֵי המרד הגדול מצד אחד, ומנגד, תמיכתו של התנא הנערץ ר' עקיבא במרד בר כוכבא - ניכר יחסם המורכב של החכמים אל האקטיביזם המייחד את תופעת הקנאות. לאור קרבתו הרעיונית של בית שמאי לחוגים המצדדים בעימות עם רומי, ניתן לנתח מורכבות זו כשילוב פרובלמטי של שתי גישות: האחת שדוחה את הקו הרדיקלי על הסף – כבהכרעה החד-משמעית לטובת בית הלל - והאחרת שמעניקה לו סוג של לגיטימציה -כבאמירה הדו-משמעית 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים'. בסימן כפילות זו ניתן להראות כיצד עולם החכמים מתגבש תוך מאבק בלתי פוסק עם מה שאפשר לתאר כצדו האפל של עולם זה: דמות הקנאי שהוא מתכוון לנער מעצמו אך גם חייב להכיר בו כעצמו ובשרו. בשונה מן השיטות הרווחות בחקר המדרש, נתחקה אחרי אותו מאבק מזווית פרשנית יוצאת דופן, שביסודה חשיפת החוטים הסמויים המחברים אותו לנרטיבים מרכזיים במקרא, ביניהם גם כאלה שאינם נוגעים ישירות לסוגיית הקנאות, כגון סיפור ההולדה המשיחית )מבנות לוט ועד רות(, סיפורי יוסף ויהודה או סיפורי שאול ודוד. כך נוכל לערוך מיפוי מדויק ורחב-היקף של הארכיטיפים הקנאיים והאנטי-קנאיים בספרות החכמים. בד בבד נוכל גם להיווכח עד כמה דחיית הקנאות על שלל גלגוליה מעוגנת עמוק בתוך עולמם של חז"ל - ביטוי של השקפה כוללת המכירה בערך הייחודי של החסד כפתיחות לאחר, ולא רק של גישה פרגמטית במישור המדיני.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: איתי מרינברג-מיליקובסקי
תיאור: שבעה סיפורים חז"ליים – שישה מן התלמוד הבבלי ואחד ממדרש ארץ- ישראלי קדום – חולקים נוסחת פתיחה משותפת, 'בשעה שעלה משה למרום...', בספרם על שאירע למשה בדרכו להוריד תורה לארץ. שבעת הסיפורים ניצבים במוקד עניינו של ספר זה, אולם העלייה למרום, לגבי דידו, אינה העיקר. בסדרה של ניסויים פרשניים מנתח הספר את תפקידו של המבנה האמנותי המעצב את הסיפורים ואת יחסיו עם המסגרת הטקסטואלית שבתוכה שולבו. הוא מבקש לברר, תוך דיון תאורטי נרחב, כמה מהשלכות השימוש במושג 'ספרות' בתיאור היצירה התלמודית, ולהעמיד למבחן את הנטייה לקריאה הרמוניסטית של הסיפור החז"לי עם הקשרו הספרותי הקרוב. תכונות אופייניות לאמנות הסיפור מוצגות בו בכפל פניהן: לא רק כביטוי לסידור החומר ולארגונו, אלא גם כעדות מרומזת לאפשרויות סידור אחרות, וממילא גם לפריעת הארגון ולערעורו. במקום היענות לדחף הפרשני הממהר לפתור 'בעיות' בטקסט ולהקהות את חריפותן, מטעים הספר משהו מחשיבותה של הקריאה המושהית, המתלבטת, המיטלטלת תדיר בין חלופות שונות.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: עזריה בייטנר
תיאור: ברחבי הספרות התלמודית פזורים עשרות רבות של סיפורים ודרשות המתייחסים לדמויות של כהנים מימי המקרא, דרך ימי הבית השני ועד לזמנם של חכמי המשנה והתלמוד, שרבים מהם היו בעצמם כהנים. בספר זה, פרי עטו של ד"ר עזריה בייטנר, נעשה ניסיון חלוצי לסקור ולבחון באופן מקיף את המאפיינים הספרותיים של דמות הכהנים במקורות הללו. בחינה זו העלתה ממצאים מפתיעים: דמות הכהנים משורטטת לרוב בקווים שליליים ומאופיינת בתוקפנות, קנאות ותאווה, המביאות פעמים רבות להתנהגות אלימה.
חוקרי ספרות חז"ל ניסו לקשור את התיאור השלילי של הכהנים למאבקי ההשפעה בין החכמים הפרושים ובין הכהנים הצדוקים בשלהי ימי בית שני, או בין מעמד החכמים לבין מעמד הכהנים בתקופת המשנה והתלמוד. אולם סקירה מלאה של המקורות, וגישה ספרותית אל החומר, מעלות הסברים נוספים, לא פחות משמעותיים. כותב הספר מנסה לשרטט את ה'די-אן-איי' הכהני מהיבטים דתיים, אנתרופולוגיים ופסיכולוגיים. מתברר כי התכונות השליליות של הכהנים מספקות לא פעם מבט מורכב על יסודות 'נפיצים' בעולמה של היהדות - הלהט הדתי, ההקפדה בקיום המצוות, השמירה על טוהר הייחוס ועוד. עניינים אלה אינם מוגבלים לתקופה היסטורית מסויימת, אלא מלווים את היהדות מתקופת המקרא ועד ימינו. הניתוח הספרותי המוצג בספר מאפשר לשרטט באופן מלא יותר את גישתם המורכבת של החכמים אל הסוגיות הללו.
הקיבוץ המאוחד
מאת: שמא יהודה פרידמן
תיאור: החיבור הזה עוסק בענייני לשון ובענייני מינוח בספרות התלמוד, בשורה ארוכה של בירורים. בספר ארבעה שערים. הראשון, "תעלומות עולם", מציע עשרים ושבעה בירורים, וצורפו להם שלושה נספחים. השער השני עוסק בבירור תורת השטרות בתלמוד בחמישה־עשר בירורים, ועמם שלושה נספחים. השער השלישי מביא חמישה־עשר בירורים בחקירת המונח "בריבי" ונספח אחד. השער הרביעי מוקדש לעיון במונח "סתימתאה" בשבעה עיונים וחותם אותם נספח אחד. צד משותף לארבעת הבירורים המקיפים לפרקיהם ולנספחיהם - מדובר בעיונים הרואים אור לראשונה בחיבור הזה בידי אחד מחשובי חוקרי התלמוד, נוסחותיו ולשונו בדור הזה.
האקדמיה ללשון העברית
מאת: עמרם טרופר
תיאור: כחומר ביד היוצר: מעשי חכמים בספרות חז"ל מוסיף נדבך להבנת תהליך התהוותם של מעשי חכמים. הספר מנתח, על פי גישה חדשה, שישה סיפורים בספרות חז"ל ומנסה לחשוף את חומרי הגלם הספרותיים ששימשו את יוצריהם בעת יצירת הסיפורים – את 'החומר ביד היוצר'. ששת הסיפורים עוסקים בנושאים מגוונים: פולחן המקדש, קריאת שמע, שמעיה ואבטליון בירושלים, ייסוד הנצרות, קידוש השם ותולדות ישיבת פומבדיתא. העיון בהם שופך אור חדש על סוגים שונים של מעשי חכמים: על אגדות ומעשים הלכתיים, על סיפורים תנאיים ואמוראיים, ועל סיפורי ארץ ישראל וסיפורי בבל. כחומר ביד היוצר בא להוכיח שמעשי חכמים אינם מדווחים בהכרח על אירועים היסטוריים אך הם גם לא נוצרו יש מאין. כל מעשה הוא פסיפס ספרותי, ויוצר המעשה שילב בו חומר ספרותי ותרבותי מגוון כדי להציג את מטרותיו הרטוריות והספרותיות. הספר פותח צוהר לפעילותם הספרותית של היוצרים: מאתר את מקורותיהם וחושף את הרקמה החיה שהשפיעה עליהם. הגישה החדשה שבה נוקט הספר יש בה כדי לשפוך אור על סיפורים רבים אחרים, הן מתקופת חז"ל הן מתקופות שונות ורחוקות.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אלי ויזל
תיאור: כשני נחלים הם שני התלמודים שבידינו - הבבלי והירושלמי, שניהם יוצאים ממעיין אחד - המשנה - ולשניהם מטרה אחת: לגבש ולעצב את ההלכה. הנתיב שכל אחד מהם סולל מייצג דיונים רב-דוריים ורב-קוליים שהשמיעו אותם חכמים שסיכומי דיוניהם, הגותם ופסיקתם בשילוב דברי עיון ואגדה יצרו את התלמוד - היצירה היהודית הגדולה והחשובה ביותר בכל הזמנים. חכמים אלה הם שעיצבו את זהותו, דרכי חייו ותוכני אמונתו של העם היהודי במשך הדורות. בספר הנשמה התלמודית מפגיש אותנו אלי ויזל עם הדמויות שחיו בארץ ישראל ובבבל לפני 1,600 שנה ויותר. דמויות מיתיות, המלוות את עם ישראל זה מאות בשנים, מקבלות כאן זהות של בשר ודם על מעלותיהן ועל חולשותיהן, כפי שנראו אז וכפי שרואים אותן בימינו.  (מן המעטפת האחורית).
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: רוחמה וייס, אבנר הכהן
תיאור: מי הן הנשים שהשאירו חותם בספרות התלמוד? מה באישיותן אִפשר להן לשרוד את המסננת הקשוחה של הדורות ושל המגדר? ומה ניתן ללמוד מהן ומחייהן? בספר אימהות בטיפול יוצאים חוקרת התלמוד רוחמה וייס והפסיכולוג הקליני אבנר הכהן למסע עם גיבורות אלה – ארבע נשים שנזכרות בתלמוד בשמן (או בכינוי) ומקטעים מסיפור חייהן הגיעו אלינו:
• ילתא, שנחרטה בעיני הדורות כאשה גבוהת לב.
• חירותא, שעשתה ניסיון אמיץ אך כושל להשיב לחיי הנישואים שלה את המיניות.
• חובה, רועת הצאן שאיבדה את בניה כתוצאה מקללה שהטיל בה חכם.
• ברוריה, הלמדנית שסיימה את חייה בהתאבדות.
רוחמה מלקטת את שרידי הסיפורים, שוזרת אותם, בונה ומחייה את דמותן של הגיבורות, שהן גם ארבע 'האימהות הרוחניות' שלה. רוחמה מבקשת להתבונן מקרוב בכל אחת מהן, להבין וללמוד.
בתהליך הכתיבה - הנע בין המחקרי לבדיוני - לוקחת רוחמה כל אחת מ'האימהות' ואת עצמה אל אבנר, להיכרות ול'טיפול'. אבנר נעזר בחשיבה הפסיכולוגית בניסיון להבין את האתגרים שעמדו בפני הגיבורות ואת הקשר של סיפור חייהן למסע האישי-נשי של רוחמה שהוא, במידה רבה, המסע של נשות המאה העשרים ואחת.
אשה וגבר מטיילים ומתבוננים בשבילי העבר למען ההווה. החברות, החששות, שילוב הידיים - כולם מוצאים ביטוי בכתיבה העיונית, בשיחות האישיות ובמיילים, המובאים בספר.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: אביגדור שנאן
תיאור: למעלה מארבעים שנה תורם פרופ' אביגדור שנאן למחקר מדעי היהדות, בעיקר בחקר המדרש, הסיפור המקראי המורחב, התרגום הארמי לתורה וסידור התפילה. עם פרישתו מהוראה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים מובא לפניכם ספר ייחודי זה, המורכב משישה־עשר מאמרים שאותם בחר פרופ' שנאן מתוך עשרות מאמריו. ייחודו של הספר הוא בכך שלצד כל מאמר מובאת תגובה קצרה שהיא בבחינת תוספת, הארה, ניתוח או יישום הדברים בשדות חדשים. התגובות הן פרי עטם של ארבעה־עשר הדוקטורים שאותם הדריך פרופ' שנאן )נכון לכתיבת שורות אלה(, ואליהם נוספו בנו – ד"ר נתאי שנאן, וחברו – פרופ' יאיר זקוביץ. הכותבים מייצגים מגוון דעות, השקפות, זהויות וארצות מוצא, ובכך משקפים משהו מהשפעתו של פרופ' שנאן, אשר תלמידיו פזורים בכל רחבי הארץ ואף ברחבי העולם. (מעטפת אחורית).
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: יערה ענבר
תיאור: כוחו של התלמוד הוא ביכולתו המונומנטלית לחבר בין עולמות. אגדה והלכה נשזרות בו בטבעיות, באופן המעיד על ההרמוניה האמיתית השוררת בעולמו הפנימי שאיננו כפוף להפרדות ולגדרות המקובלות בעולמנו. הסיפורים התלמודיים נוגעים באש ובמים, בחיבוק ובקרע, בסוד ובגילוי, בראייה ובעיוורון. הם תמיד יפתיעו בנקודת מבטם הרעננה והחדשנית ויותירו אותנו עם תחושה של מחשבה חופשית, ביקורתיות וחוכמת חיים עמוקה.
חלום של בין השמשות פותח צוהר למפגש אינטימי עם התלמוד דרך סיפורים הפורצים בכל פעם מחדש את התבניות המוכרות, ללא כחל ושרק, ומעזים לגעת ברבדים הדקים והעמוקים ביותר של החיים. מציאות וחלום יתעתעו אותנו בספר זה, אך דרכם נלמד שתעתוע פורץ גבולות ודיוק תלמודי יודעים לחולל בצוותא ואינם סותרים זה את זה; ובין דפי ספר זה אף נמצא את הדרך להצטרף למחולם. (מעטפת אחורית).
משכל (ידעות  ספרים)
הצג עוד תוצאות