ספר זה מנציח את זכרם של אלה שהעיזו, מול הסתגלותם האופורטוניסטית של אנשי אקדמיה, להתנגד למשטר הנאצי, ואשר כתבו וחילקו כרוזים הקוראים לגרמנים לנקוט התנגדות פסיבית ואקטיבית כדי לעצור את מכונת המלחמה. ארבעת הכרוזים הראשונים נכתבו בידי שני סטודנטים לרפואה מאוניברסיטת מינכן, הנס שול ואלכסנדר שמורל, בחודשים יוני ויולי 1942, כאשר הוורמכט היה עדיין בתנופת התקדמות. הם חתומים בשם "הוורד הלבן”.
הכרוז החמישי, בשם תנועת ההתנגדות בגרמניה, הוכן באלפי עותקים והופץ במבצע קולקטיבי מרשים במספר ערים בגרמניה ובאוסטריה. הכרוז השישי נכתב על-ידי פרופסור קורט הובר. בעת הפצתו בין כותלי האוניברסיטה נתפסו הנס וסופי שול, ובעקבותיהם נלכדה כל הקבוצה. כיום, בתוך אולם הכניסה של האוניברסיטה נמצא תבליט של שבע דמויות ומתחתן חרותים השמות: וילי גראף, פרופסור קורט הובר, הנס לייפלט, כריסטוף פרובסט, אלכסנדר שמורל, הנס וסופי שול - כל אלה הוצאו להורג בגיליוטינה.
אבל עם הוצאתם להורג, הפצת הכרוז לא הסתיימה. הנס לייפלט, יהודי למחצה, ומרי-לואיזה יאן, שני סטודנטים מהמכון לכימיה, המשיכו בהפצתו. הם העבירו את הכרוז להמבורג, שם הוא זכה לתהודה בין קבוצות שונות של מתנגדי המשטר. גם הם נפלו לידי הגסטפו, חלקם קיפחו חיים, רובם לא הספיקו לעמוד למשפט וזכו ליום השחרור.
אל הספר