במהלך התכנסות מיוחדת במרתף של 'הבית המחוספס , ' הקריא ריינהולד מאייר מתוך הכרוז "סטודנטיות ! סטודנטים . " ! הכרוז עורר נכונות לפעולה . יורגן בייריך נטל על עצמו להראות את הכרוז לכמה אנשים שפקדו את "קבינט המוזות , " היינץ קוחרסקי הביא אותם למוזיאון האתנוגרפי , בו הועסק באופן חלקי , והיו לו שם ידידים . אלברט והנלורה המשיכו להעתיקם בלילות . אלברט שב לעבוד במעבדה במחיצת פרדריק גויסנהיינר , אולם גם הפעם נמנע מלערבו בחלוקת הכרוזים . בבית הספר לרפואה התוודע גויסנהיינר לאישה ממוצא שוודי בשם איוון גלאס , שהגדירה עצמה כפציפיסטית והשתוקקה לפעול . "אתה חייב להכיר אותה " , אמר פרדריק גויסנהיינר לאלברט וביקשו להתלוות אליו למפגש משותף . איוון גלאס היתה בלונדינית גבוהה וקרת מזג . היא פתחה באזכור פעולתם האחרונה של הנס וסופי שול במינכן , שעליה נודע לה מהאזנה למשדרי החדשות מחו"ל . פרדריק הציע בפנייה לאלברט לארגן הפצה דומה של כרוזים גם בהמבורג . אלברט היה זהיר , עדיין לא הכיר את גלאס . ממבט ראשון הוא לא רחש כלפיה אמון והעדיף להפגין אדישות , ולא גילה שהכרוזים כבר היו בידיו . "הנה , זהו ' האנטי נאצי' שהצגתי ...
אל הספר