ב 14 במרץ 1944 גמרה טראוטה לפרנץ לרצות שנת מאסר אחת . מנהלת בית הכלא רמזה לה שהגיעו הנחיות מסוימות בעניינה , אך משום שאלה לא היו ברורות די צרכן , היא תשוחרר במועד שנקבע . טראוטה ביקרה במינכן את קומץ הידידים שנותר , נסעה לבקר את משפחת שול באולם ולבסוף נסעה להוריה להמבורג . הוריה קידמו את פניה בדאגה וסיפרו שרבים מחבריה בעיר נעצרו , ולפיכך ייתכן שתהיה בטוחה יחסית במינכן . מבלי לפוש מן הדרך , תחבה כמה חפצים למזוודתה ושבה למינכן . כעבור מספר ימים טלפנו הוריה ובישרו שאנשי המשטרה החשאית חיפשוה בביתם וכעבור זמן מה , התייצב בדירתה שבמינכן השוטר שעצר אותה לראשונה . "קדימה , קדימה , אספי את החפצים . חוזרים לכלא " ! גם הפעם הובאה למטה המשטרה שברחוב אט . במהלך שלושת השבועות הראשונים איש לא התעניין בה . לאחר מכן הוציאה מתאה גבר בעל עיניים תכולות ירוקות , שעוררו בה אימה . האם לא מוטב שתספרי הכול ? זה יקל על מצבך , אמר . לא , אין לה מה לספר . האיש חזר ואמר שתהיה אמיצה כמו הנס וסופי שול , שהיו כל כך אנושיים . לבסוף יעץ לה כיצד לנהוג בחקירת שתי וערב . טראוטה שבה לתאה והמתינה לחקירה , אך איש לא בא . בב...
אל הספר