ב 30 בינואר 1933 מינה נשיא גרמניה , פאול פון הינדנבורג , את אדולף היטלר לראש הממשלה , כשהוא מטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה החדשה . על אף שהמפלגה הנאצית לא זכתה לרוב ברייכסטאג , היטלר נהנה עתה משליטה ממלכתית נרחבת , שאפשרה לו נקיטת תחבולות שונות כמו גם מדיניות של מינויים , טיהורים וחיסולים פיזיים , שסייעו לו להשתלט על משרדי הפנים , הכלכלה והצבא . קדם למינויו של היטלר סחרור אינפלציוני מחודש , שבעקבותיו נותרו מיליוני אזרחים מובטלים . בין השנים 1932-1930 שררה אי יציבות פוליטית . ראשי הממשלה התחלפו ארבע פעמים , האזרחים צעדו לקלפיות שלוש פעמים ברציפות ורבים האמינו שניתן לשים קץ למשבר הכלכלי רק באמצעות צעדים דיקטטוריים . הגם שפריץ האבר לא ייחל למנהיג כהיטלר , הוא טען ששומה על הממשלה להינתק מן הרייכסטאג . רבים תהו האם היטלר יודח עד מהרה , כקודמיו , או שמא יהא הדיקטטור שהכול ציפו לו . האירועים יצאו מכלל שליטה . היטלר פיזר את הרייכסטאג והכריז על בחירות חדשות , כשהוא מנהל תעמולה מושתתת על הסתה וליבוי יצרים לאומניים ואנטישמיים . ב 27 בפברואר , 1933 סמוך למועד קיום הבחירות , הוצת בניין הרייכסטא...
אל הספר