אנטישמיות בקרב הסטודנטים ואנשי הסגל לאחר שהיטלר החל לרצות את עונשו , חדלו אמצעי התקשורת לדווח בהרחבה על אודות הנאצים ודומה היה שהשפעתם על המתרחש ברפובליקה הוויימארית קטנה . במינכן הורגשה רגיעה , האינפלציה נבלמה והחיים שבו למסלולם התקין , כמו גם ההוראה באוניברסיטה . הסטודנטים נהגו להסיר מבגדיהם את סמל צלב הקרס קודם פקדו את ביתו של וילשטטר או נכנסו למעבדות ולאולמות . כמה מעובדי המחקר , שהצטרפו לשורות המפלגה הנאצית , ציינו זאת באוזניו בשמץ של מבוכה , כשהם משתדלים לשמור על יחסי עבודה תקינים וידידותיים . באחד הימים במהלך הקיץ של 1924 הזדקרו לנגד עיניו של וילשטטר כרזות אדומות על לוחות המודעות : "הנוער הגרמני לא יישב בעתיד לרגלי מורים יהודים ! 127 " היו אלה כרזות תעמולה מטעם הסטודנטים הנציונל סוציאליסטים , שנתלו סמוך למערכת הבחירות לאגודת הסטודנטים . כרזות דומות היו תלויות גם בכניסה לבניין הכימיה . ביטחונו של וילשטטר התערער . במהלך ההרצאות הוא נהג לסקור את פניהם של תלמידיו בתהייה האם הם עוקבים אחריו , אך הפנים המוכרות נראו קשובות ומפעם לפעם , כשצד את מבטו של מי מהם , הבזיק חיוך ידידותי על פני...
אל הספר