הנס לייפלט שראה את שמו מודפס על לוח המודעות לצד שמות שאר הסטודנטים שהתקבלו למחלקה לכימיה , החל תר אחר אולם ההרצאות . במסדרונות התהלכו הסטודנטים והאסיסטנטים במדים , ובעוברם על פני חברי הסגל מיהרו להרים את ידם ב"הייל היטלר" קולני . את תשומת לבו של הנס משך ישיש יוצא דופן , שכל אימת שחלף על פני סטודנטים שבירכוהו במועל יד , הסיר את מגבעתו , קד קידה קלה והשיב : "שלום , גבירותי ורבותי " . בתגובה , חייכו הסטודנטים מבלי להסוות את העובדה שהישיש מעורר בהם גיחוך . שורותיו הראשונות של אולם ההרצאות נגדשו לובשי מדים ונושאי סמלים . הנס התיישב בשורה האחורית הגם שענד על דש מעילו את אותות ההצטיינות , שהעידו על השתתפותו במאמץ המלחמתי . עד מהרה למד שגם שכניו , שישבו בספסלים האחרונים , היו יהודים למחצה כמוהו . כמה מהם לא התכוונו ללמוד כימיה . הם נרשמו למחלקה לכימיה בלית ברירה , משום שהפקולטות האחרות היו נעולות בפניהם . כעבור מספר ימים התיידד עם כמה מהם נ הורסט טיץ וגךד גינטר . להורסט היה אב יהודי , ששירת בצבא במלחמת העולם הראשונה . עד מהרה מצאו השניים עניין משותף במוזיקה ובספרות והחליפו ביניהם תקליטים . אב...
אל הספר