על גבול האור : חתכים והתבוננויות ביצירת לאה גולדברג

	על גבול האור : חתכים והתבוננויות ביצירת לאה גולדברג מחבר: חיה שהם שנת ההוצאה: 2017 מילות מפתח: שירה עברית; גולדברג, לאה; שירה; שירה-עברית; לאה גולדברג; גולדברג, ל.; גולדברג הביקורת המוקדמת תייגה את לאה גולדברג בעיקר כמשוררת האהבה הנכזבת וכך הנחילה את תדמיתה לדורות של קוראים. אולם הקריאה ביצירתה, כפי שהיא משתקפת בספר שלפנינו, מפריכה הנחה זו ומגלה כי קשת הנושאים של גולדברג מכילה מגוון מרתק ורחב הרבה יותר מזה שניסתה הביקורת לקַבֵּעַ. ספר זה מכיל קריאות חדשות ביצירת לאה גולדברג, פרי התבוננות ומחקר בעבודתה הספרותית מנקודות תצפית מגוונות. המחקרים הכלולים בו נשענים על מעקב קשוב אחר נושאים המאירים מזוויות מיוחדות את עולמה האישי והספרותי של היוצרת. הדיונים מבוססים על חתכי אורך, המאפשרים להאיר את הנושאים במבט דיאכרוני ולבדוק את גלגוליהם על ציר הזמן. פרקי הספר חושפים, בין היתר, היבטים מובלעים בפואטיקה של גולדברג ומרחיבים את מנעד הנושאים הייחודיים שיצירתה נדרשת להם, כאלה שהביקורת והמחקר לא התעכבו עליהם כלל או מיעטו לדון בהם. במצטבר מצטייר כאן פרופיל מרתק של יצירת גולדברג, ובמשתמע – שלה עצמה כיוצרת מרובת-פנים המתרחקת מבנאליות, ורחוקה מאוד מן התדמית שניסו להצמיד לה מבקרי דורה הבוגרים והצעירים כאחד. בין התופעות הנבחנות בספר: שירים חוצי מגדר, דמויות נשים מתוך קאנון התרבות המערבית המשמשות כאַלוזיות, משקעי שיר השירים ביצירת גולדברג ומעמדם המיוחד, שירת הגוף (שירה ארוטית), חניכה נשית באמצעות מסעות ברכבות, חילופי חושך ואור כנושא "אובססיבי", שירים על סף המוות, ועוד. אל הספר נושא/נושאים: , ספרות, שירה ואומנויות, שירה עברית תוכן הספר: על גבול האור חתכים והתבוננויות ביצירת לאה גולדברג תוכן העניינים פתיחה פרק ראשון משוררת בקהל משוררים התקבלות שירתה של לאה גולדברג על־ידי ביקורת זמנה האומנם ׳עזרת נשים׳? – הצגת הסוגיה ״יפים ועצובים הם שיריה של לאה״ – התנשאות ואינטימיות בביקורת על שירי לאה גולדברג בין ״שִׁירוֹת ענוגות־שקופות״ ל״משורר בחסד״ ״האינטלקטואלית בין משוררותינו״ – רגש ואינטלקט בשירת גולדברג, על־פי הביקורת ״משוררת הנשמה הנשית״ – בין דוברת שירית בדויה ובין דמות ביוגרפית המשוררת כאמן יוצר – ביקורת ללא פניות מגדריות ביקורת חיובית שאינה משוחררת מסטראוטיפים ומדיכוטומיה מגדרית המשוררת ודורהּ הספרותי פרק שני קול גברי או קול נשי? על שירים חוצי־מגדר משוררת או משורר? המחַברת בתחפושת משורר – תגובות על הפולמוס הספרותי דוברים חוצי־מגדר בשירים על זוגיות ואהבה ״שירי מסֵכה״ בין־טקסטואליים חוצי־מגדר פרק שלישי סוד בדמות חידה דמויות נשיות כאַלוּזיות תרבותיות בשירים בין־טקסטואליים אינטרטקסטים כמסֵכות – הערות פתיחה ״על אי הבדידות הנצחי״ – המצפה והנבגדת ״כִּי כָּרַת הַכּוֹרֵת בְּגַנֵּי אַגָָּדוֹת״ – בין לכלוכית ליפהפייה הנמה ״כָּל עֲבָרֵךְ נִרְאֶה לָךְ / נֵר שֶׁכָּבָה בְּפָנָס״ – אנטיגונה וסולוויג ״רַק לֹא כְּפֶרַח עַל פְּנֵי הַמַּיִם״ פרק רביעי ״לְבָנָה הִיא וְלֹא נָאוָה״ שיר השירים כחומר ביד היוצרת לאה גולדברג על מסורת עברית ושירה משקעי שיר השירים בשירתה המוקדמת של לאה גולדברג – האוּמנם שיח אהבה? ״הִנָּךְ יָפָה, רַעְיָתִי״ – הציטוט הישיר מתוך שיר השירים ביצירת גולדברג ״שַׁלָּמָה נָטַשׁ גַּנֵּךְ וְגַנֵּךְ – וריאציות חתרניות על פסוקי שיר השירים ועל נושא האהבה ״לְבָנָה הִיא וְלֹא נָאוָה״ – היפוך מלא של פסוקי שיר השירים ביצירת גולדברג לא רק אהבה – נוכחות שיר השירים בתודעתה וביצירתה של לאה גולדברג – הערות סיום פרק חמישי שירת הגוף תשוקה נשית ומימושה המעטת ״מטען החיים״? ״יִזְעַק בְּשָׂרִי הַמִּתְמָרֵד: אַתָּה!״ – בין דיבור נרמז לדיבור גלוי ״גּופְךָ נִשְׁפָּךְ אֵלַי כְּסַעַר הַתִּזְמרֶֹת״ – ארוטיקה מתוזמרת ״בָּאתָ אֵלַי אֶת עֵינַי לִפְקחַֹ״ – הגוף הגברי והארוטיקה הנשית ״רַק רֵיחַ הַפְּרִיחָה הַמְאֻחֶרֶת / הֵעִיק עָלַי כְּגוּף אָהוּב וָזָר״ – מטפוריקה ארוטית ״הֶמְיַת מַעֲמַקִּים שֶׁלִּבְשָׂרִי״ – תשוקה נשית ומימושה ״שָׁכְבָה הָאָרֶץ בִּזְרוֹעוֹת שָׁמַיִם״ – ארוטיקה עקיפה ביצירתה המאוחרת של לאה גולדברג פרק שישי קרון, מסע ומרחב לימינלי על סמל אוניברסלי ותהליכי חניכה על רכבות, חניכה ולימינליות הרכבת ככרונוטופ ספרותי בשירים מוקדמים של לאה גולדברג מסעות חניכה ברכבות ברומנים של לאה גולדברג כרונוטופ הרכבת – חניכה וסגירת המעגל פרק שביעי ״וּמֵעִיר לְעִיר [...] אָנוּדָה עִם שִׁיר״ מסעות מדומים והתנסות אורבנית תפאורה שוקטת מול תהומות היגון – החוויה הברלינאית בשירת גולדברג נופי עיר או נופי נפש? ״הָעִיר שֶׁהִיא תָמִיד עִירְךָ״ – ערים נכריות וערים קרובות פרק שמיני מקברֵי לילות אל אור הבוקר על אימאז' "אובססיבי" אחד בשירת לאה גולדברג האימאז' האובססיבי ״מֵאֲחוֹרֵי עָבֵי־הַשְּׁחוֹר לֹא יְשַׁקֵּר הַנֵּצַח שֶׁלָּאוֹר״ בין לילה לבוקר – בלשון רבים ״שׁוּב עוֹלֶה הַשַּׁחַר כָּבֵד מִנְּשׂוֹא״ שבחי הלילה, שבחי היום שורשי התבנית הבינרית ה״אובססיבית״ ביצירת לאה גולדברג פרק תשיעי אומרת שיר על סף המוות שירים על סף המוות בתרבות יפן ודוגמאות מן השירה העברית זיקותיה של שירת לאה גולדברג המוקדמת והמאוחרת אל נושא המוות ״בְּכָל דָּבָר יֵשׁ לְפָחוֹת שְׁמִינִית שֶׁל מָוֶת״ – המוות בשירי הספר שארית החיים ״מָחָר אֲנִי אָמוּת״ – שיריה האחרונים של לאה גולדברג נספח בעקבות לאה גולדברג וגיבוריה בברלין מסע אישי וספרותי בדרך אל רחוב מוטץ 99 ״על כן הלכתי לבדי לבית הקפה״ אל מחוז ה״סתם״ – גְרינאוּ לאן נעלם סבסטיאנוס הקדוש אולם ההרצאות מספר 300 מוזאון הקיסר פרידריך (כיום – מוזאון בודה), פסל הקיסר על גבי הסוס והגשר על הנהר שפרה בברלין (הפרטים הללו נזכרים בשיר הגנוז של לאה גולדברג ״ברלין״) השלט על הבית שבו התגוררה אלזה לאסקר־שילר ברחוב מוטץ 7 בברלין בשנים 1933-1924 המשוררת אלזה לאסקר־שילר שלטי הרחובות מוטץ (למעלה) ובמברגר (למטה) בברלין התצלום הישן של קפה ״רומאנישס״, שתלוי על קיר מסעדת ״מובנפיק״, בבניין החדיש שנבנה על חורבות הבניין הישן בברלין תצלום ישן נוסף של חזית הבניין המפואר וקפה ״רומאנישס״ (בקומת הקרקע) קפה ״רומאנישס״ – תצלום פנים ישן תחנת הרכבת בגרינאו כיום זוג על ספסל בפארק ״טירגרטן״ בברלין "סן סבסטיאן" מאת חוספה דה ריברה (1636) (הציור שמוצג במוזאון הפראדו במדריד) "סן סבסטיאן" מאת חוספה דה ריברה (– (1636 הציור שאבד אולם ההרצאות דמוי האמפיתאטרון בבית הספר לווטרינריה לשעבר, באוניברסיטת פון הומבולדט בברלין (בעבר – אוניברסיטת פרידריך וילהלם) ביבליוגרפיה מפתחות
	עמודים: 1 3 4 5 7 8 9 10 11 12 13 14