״על אי הבדידות הנצחי״ – המצפה והנבגדת

השיר ״יעקב ורחל״ , הראשון בקבוצת השירים הבין טקסטואליים האמורים , נשען , כפי שמרמזת כותרתו , על סיפור האהבה המקראי שבין יעקב לרחל , וחושף אגב כך במפורש את התחבולה של דוברת שירית , המשתמשת במסכה מיתית או כעין מיתית . השיר פותח בשני בתים , שהקשר בינם ובין הכותרת מעורפל עד מוזר , שכן בניגוד לכותרת המעוררת ציפיות בכיוון מסוים ( מקראי קדום ) , מתואר בהם נופה של עיר ארץ ישראלית מודרנית דרך עיניה של דוברת בת זמננו . ואילו הנגיעה בנושא המקראי מתרחשת רק באמצעות אסוציאציה , המעבירה את הדוברת מן הנוף הקונקרטי ומן ההווה 7 הפעילות הבין טקסטואלית נשענת על ״הכשירות המשותפת״ ליוצר ולקולט בנוגע לטקסטים תרבותיים , כניסוחה של זיוה בן פורת ( , 1985 עמ ' . ( 171 8 שיבולת ירוקת העין ( ת״ש ); שירים , כרך א , עמ ' . 164 - 163 אל העבר הקדום , המעובד בתודעתה בדרך יצירתית ומלאת דמיון לשרשרת של תמונות , אשר כאילו נלקחו מתוך מקראות לילדים : פה היתה ערבה והצאן רעתה בה , השיות נרדמו בין זרועות הנשים . [ ... ] ובן הרועה הלך אל החוף לדלות מן הים כוכב צולל וישמע קול : יעקב , יעקב , מלאכים בונים סלמות בבית אל . ההרהור ה...  אל הספר