השירים ״דו שיח״ ( 1945 ) ו״האוהבים על שפת הים״ ( 1955 ) הם בעלי מבנה דומה : תחת הכותרות ״הוא״ ו״היא״ מופיעים בשני השירים הללו מונולוגים של גבר ושל אישה בסדר זה . בשיר ״היפהפיה הנמה״ ( תש״ט ) נשמעים שלושה קולות : דובר / ת בגוף שלישי המתאר / ת את הסיטואציה , קול גברי ( החתן ) וקול נשי ( הכלה ) , ואילו בשיר ״סולויג״ ( 1959 ) נשמע קול אחד בלבד – קול גבר הדובר אל דמות נשית . בכל אחד מן השירים הללו , גם באלה שבהם נשמע הקול הנשי , מתנסה אפוא המשוררת בהשמעת דברים מפיו של גבר הדובר אל אישה . ננסה להתחקות אחר מהות הקול הבוקע מן המונולוגים שבפי הגברים . השיר ״דו שיח״ מרמז בכותרתו על מעין מסגרת דיאלוגית המתקיימת בו , וסימונם של הדוברים במילים ״הוא״ ו״היא״ יוצר מראית עין של דרמה זוטא , שבה הגיבורים אכן מחליפים דברים . אולם עיון מקרוב מלמד כי זהו דו שיח מדומה : המונולוגים של הדובר והדוברת הבדיוניים אינם מתייחסים זה לזה ישירות כדיבור ותגובה , אלא הם מביאים את גרסאותיהם של השניים , מזוויות הראייה האישיות שלו ושלה , לפרשת התפוררותו של קשר האהבה ביניהם . בפיו של הגבר שמה לאה גולדברג – מחד גיסא – דברי הא...
אל הספר