אם מישהו מתקשר, תגידו שמתתי

	אם מישהו מתקשר, תגידו שמתתי מחבר: עמנואל רוזן שנת ההוצאה: 2023 מילות מפתח: ניצולי השואה; יהודי גרמניה; מהגרים; ביוגרפיה; דור שני לשואה; ניצולי שואה; שארית הפליטה; שארית הפלטה; יהדות; יהודים; עדה; עידה; העידה; העדה; עידת; עדת; גרמניה; גרמאניה; גרמנייה; ילדים של ניצולי שואה בילדותו היה מוקף חבורת יֶקיות, שעשו הכול כדי להצחיק אותו: טָנטֶה ליזֶה, שתלתה דובדבנים על אוזניה כמו עגילים; אוֹמָה, שידעה לחצצר בגבעול דשא לחוץ בין שני אגודלים; אמא שלו, עם שורת מחץ לכל אירוע (לפני השְלאפשטוּנדֶה הייתה מכריזה: "אם מישהו מתקשר, תגידו שמתתי"). הייתה לו ילדות מאושרת. הוא ידע שסבו וסבתו נסעו לגרמניה ב-1956, אבל לא ידע שסבו קפץ אל מותו אחרי שחזרו לתל אביב. הוא ראה את אמו מתקתקת במרץ במכונת הכתיבה, אבל לא ידע על המאבק שלה לאלץ את גרמניה ליטול אחריות על מות אביה, ובוודאי לא על הפסיכיאטר הנאצי שמינה בית המשפט לפסוק בנושא. בקיצור, הוא לא ידע הרבה, עד שמצא קופסה עם מכתבים שסבו וסבתו שלחו לאמו מאותה נסיעה. כמעט חמישים שנה לאחר נסיעתם, מנו רוזן יצא למסע בעקבותיהם. אל הספר נושא/נושאים: , ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, שואה תוכן הספר: אם מישהו מתקשר, תגידו שמתתי תל אביב ״זה לא מצחיק אותי״ מֶנלוֹ פארק ״אפשר דַרְפִיש?״ ברקלי ״זו לא שיחה לאוטו״ לוס אנג׳לס ״מי יתווכח איתך עכשיו?״ לוס אנג‘לס ״היא תמיד הצטערה שנסעה לשם״ ניו יורק ״רודף אחרי יֶקיות זקנות״ ניו יורק ״לפעמים נאלצתי להתכופף״ מעל האוקיינוס ״כלום״ תל אביב ״יוּוּוּוּוּ-הוּוּוּוּוּ!״ תל אביב ״לכל הארצות (פרט לגרמניה)״ תל אביב ״אז תשתין על מקל של מטאטא!״ תל אביב ״צוּפרידֶן״ תל אביב ״כשאני אגיע לגיל הזה, פשוט תירו בי״ תל אביב ״איך הוא היה מסוגל?״ מינכן ״אכלנו סטייק נפלא ברוטב פטריות״ אמסטרדם ״הכול דפק כמו שעון״ דיסלדורף ״אוֹבְּסטזָלַט. זֶלבְּסטפרשטֶנדליש. אוּנבֶּשטִימְט״ דיסלדורף ״אומה ואופה חושבים עליכם כל הזמן.״ דיסלדורף ״הם כולם יכולים לנשק לי בתחת״ דיסלדורף ״דיברו בעצבנות כל הזמן, ולא אמרו דבר!״ דיסלדורף ״אני לא יכולה ליהנות מהיופי הזה״ דיסלדורף ״אוֹפָּה היה ציוני עד שירד מהאונייה בחיפה״ ויסבּאדן ״לאֹ אֵדַע מָה פֵּשֶׁר דָּבָר שֶׁכֹּה לִבִּי עָצֵב״ ויסבאדן ״כולם הכירו את כולם״ ויסבאדן ״אפילו המלכה עושה את זה״ ויסבאדן ״אבא הוא שוב הג׳נטלמן שהיה״ ויסבאדן ״מה שלמדת, למדת״ ויסבאדן ״רגשות האשמה הארורים האלה״ רודסהיים אַם ריין ״איש גדול״ פרנקפורט ״פעם היית בתו של הוגו מנדל״ פרנקפורט ״הפכת את הצדק לזונה של הפוליטיקה״ ויסבאדן ״אני לא צמה בשביל שלושה מארקים״ ויסבאדן ״היכן הוא ביתנו? היכן שנולדנו או היכן שהיינו רוצים למות?״ דיסלדורף ״ואז נמשיך להַאם...״ הַאם ״הכול כאן בתוך התיק״ הַאם ״אולי זה אחד מהגריסבאכים״ הַאם ״יכולתי לבלות שם עוד כמה ימים״ מנדן ״לא זיהינו דבר״ מנדן ״למכירה, שאריות בדים״ נורטהיים ״אם הוא שם, זה חייב להיות בסדר״ נורטהיים ״לא ידעו. לא ידעו״ הנובר ״אני יודעת שירד שלג באותו יום״ ריגה ״איזה עולם נפלא״ דיסלדורף ״נישט אָהִין, נישט אָהֵער״ דיסלדורף ״היא לא מה שהייתה פעם״ ציריך ״תלַמדי אותי עברית?״ רָפֶּרסְוויל ״יום קשה לפנייך, מרים״ תל אביב ״לאלנבי לא הולכים״ תל אביב ״בנסיבות טראגיות״ תל אביב ״זה לא היה פיקניק״ חיפה ״אמא נפלה במדרגות״ ירושלים ״לוצי זרמה עם החיים״ ניקוסִיה ״אוֹף ווידֶרזֶן״ תל אביב ״אבי מעולם לא הרגיש שייך לפלשתינה״ ציריך ״בואי נחכה עד שהבת שלך תחזור...״ תל אביב ״לוצי מנדל נגד מדינת נורדריין-וסטפאליה״ מנלו פארק ״זה הוא?״ תל אביב ״אני לא יכול להמשיך״ תל אביב ״במיוחד כשהם ישֵנים״ תל אביב ״היא תמיד נשארה אמיצה״ תל אביב ״רק רגע״ אחרית דבר אנשים בסדר אלפביתי מפת גרמניה בני המשפחה העיקריים המוזכרים בספר הערות ומראי מקום תודות
	עמודים: 1 2 3 4 5 6 8 10 11 12