מחבר: אורה (רודריג) שורצולד

שנת ההוצאה: 2018

מילות מפתח: בלשנות; שפה עברית; מורפולוגיה עברית; דקדוק עברי; לדינו (שפה); עברית; שפות; ידיעת הלשון העברית; לשון עברית; לשונות; תורת הצורות; דיקדוק עברי; דקדוק עיברי; דיקדוק עיברי; דקדוק; דיקדוק

העברית בת ימינו היא נושא מרתק למחקר בלשני, משום שהיא ממשיכתה של לשון עתיקה ובד בבד היא לשון בהתחדשות מתמדת. במחקרים שכונסו בספר זה המחברת מראה כי המקורות העבריים הקלסיים הם הבסיס למערכת הדקדוק של העברית החדשה, אך השפה ממשיכה להתפתח ולהשתנות והשפעות הלעז רבות בה.
גישתה של המחברת אל המחקר הבלשני של העברית מתייחדת בכמה נקודות מוצא: מבנה ההברה כגורם המזהה את המילה כעברית; הקושי שגורמות דווקא המילים השכיחות על תפיסה דקדוקית כוללת של העברית ועל לימודה; הבחנה בין דקדוק המילים העבריות המקוריות ובין דקדוק המילים השאולות והדומות להן; השפעות החברה על השינויים המתחוללים בעברית של ימינו.
שלושה־עשר המחקרים המתפרסמים בספר נערכו ועובדו מחדש, והם מקובצים בשלושה שערים: היבטים דקדוקיים; חברה, חינוך ולשון; סוגיות מילוניות. בחלק האחרון נדונה גם השפעת הספרדית היהודית על העברית בת זמננו. אל הספר

נושא/נושאים: , בלשנות ושפות

תוכן הספר:

• מחקרים בעברית בת זמננו

• עִם הספר

• תוכן העניינים

• פתח דבר

• הגה וצורות

• פרק א: צרורות עיצורים

• 1. הקדמה

• 2. צרורות עיצורים זהים

• 3. גרוניים

• 3.1 תוצרי לוואי של צרורות בעלי גרוניים

• 3.2 מסקנות

• 4. מקום הצרור

• 4.1 צרורות תחיליים

• 4.2 צרורות תוכיים

• 4.3 צרורות סופיים

• 5. הקבצת העיצורים בצרור

• 5.1 סוג העיצורים בצרור

• 5.2 הידמות בקוליות

• 6. דיון

• פרק ב: נדידות טעמים בעברית המדוברת

• 1. מבוא

• 2. הצבת הטעם במילה עברית

• 3. הטעם הנודד

• 3.1 תפוצת התופעה

• 3.2 הסיבות לתופעה

• 3.3 טעם עולה־יורד

• 4. סיכום

• נספח: הקטעים שבהם נבדקה ההטעמה

• פרק ג: שלוש סוגיות במורפולוגיה

• 1. הקדמה

• 2. תצורת מילים ויצרנות

• 3. מבנה ההברה ותצורת מילים

• 4. שורשים, תבניות ויחסיהם

• 4.1 תצורת השורש והתבנית בגזירה קווית

• 4.2 עיצוב שורשים ובסיסים בתבניות מקובלות

• 4.3 עקרונות ביצירת שורשים חדשים

• 5. מסקנות

• פרק ד: התפתחויות מורפולוגיות

• 1. הקדמה

• 2. המורפולוגיה של הגזירה

• 2.1 דרכי תצורה

• 2.2 התבניות

• 2.3 הפעלים — גזירה מסורגת בצד חדירה גולמית־קווית

• 2.4 שאילה

• 3. המורפולוגיה של הנטייה

• 3.1 תפוצת קטגוריות הנטייה

• 3.2 תהליכי שינוי בהתהוות

• 3.3 סדירות הנטייה

• 4. הדגמה: טקסטים עבריים על היידיש לפני למעלה ממאתיים שנה והיום

• 5. סיכום

• פרק ה: דקדוק המילים הבלתי משולבות

• 1. הקדמה

• 2. מיון המילים

• 3. תצורת המילים העבריות

• 4. הבדלים לשוניים בין מילים

• 4.1 עיצורים

• 4.2 תפוצת עיצורים

• 4.3 מספר ההברות

• 4.4 צרורות עיצורים

• 4.5 מבנה הברות

• 4.6 הטעמת המילים בתהליכי גזירה

• 4.7 הטעמת המילים בתהליכי נטייה

• 4.8 הסדרת הנטייה

• 4.9 הטעם בכמה סופיות גזירה

• 5. דיון

• 5.1 מילים בלתי משולבות

• 5.2 שתי מערכות בעברית

• 5.3 קבוצות המילים הבלתי משולבות

• 5.4 שכבות הלקסיקון העברי

• 5.5 שתי סוגיות לקסיקליות

• 5.6 תוספת: סופיות שאולות ועבריות

• 6. מסקנה

• פרק ו: גזירה ונטייה, דקדוק ומילון, נטעים וסופיות בשם העברי

• 1. מבוא

• 2. תכונות הגזירה והנטייה

• 3. הבדלים בהתנהגות הגזירה והנטייה באמצעות סופיות

• 3.1 דינמיות וסטטיות

• 3.2 נגישות לנטעי הגזירה והנטייה

• 3.3 רשות או חובה

• 3.4 זמינות לגזירה ולנטייה

• 3.5 מקוריות עברית

• 3.6 "גיור"

• 3.7 ההטעמה בנטייה ובגזירה

• 3.8 גיוון ושרירותיות במוספיות לבסיסי גזירה ונטייה

• 4. דקדוק ומילון

• 4.1 גזירה ונטייה, דקדוק ומילון

• 4.2 חוקים מינוריים וחוקי כלל

• 4.3 לאנג ופארול, כשִירות לשונית וביצוע

• 5. דיון

• פרק ז: מעמדו המיוחד של בניין נפעל

• 1. הקדמה

• 2. הייחוד המבני של בניין נפעל

• 2.1 מבנה ההברות בנפעל בהשוואה לשאר הבניינים

• 2.2 התפרסות הזמנים

• 2.3 חילופים מורפופונמיים

• 3. המטען הסמנטי של בניין נפעל

• 3.1 סביל אמִתי וסביל לכאורה

• 3.2 דמיון סמנטי בין נפעל להתפעל

• 4. מסקנות

• חברה, הוראה ולשון

• פרק ח: גוני לשון

• 1. הקדמה

• 1.1 משתני טקסט והניתוח הבלשני

• 1.2 הדגמות

• 2. גוני הלשון בעברית על פי משתני הטקסט

• 2.1 מקור הטקסט

• 2.2 דרך ההפקה של המבעים

• 2.3 מטרת המבעים

• 2.4 נושא הטקסט

• 2.5 סגנון

• 3. סיכום

• פרק ט: כלל היוצא מן הכלל: שכיחות וסדירות בלשון

• 1. הקדמה

• 2. שכיחות בלשון

• 3. פרדוקס השכיחות והסדירות

• 3.1 המילים השכיחות נשחקות מבחינה פונטית

• 3.2 המילים השכיחות מיוחדות מבחינה מורפולוגית

• 3.3 המילים השכיחות יציבות בלשון מבחינה היסטורית

• 3.4 המילים השכיחות מרובות משמעות

• 3.5 המילים השכיחות באות בצירופים קולוקטיביים רבים

• 4. גישות האנתרופולוגים

• 5. גישות הפסיכולוגים

• 6. גישות הבלשנים

• 6.1 חוקים מינוריים ועיוות התפיסה הדקדוקית

• 6.2 הצורות השכיחות והחריגות בדקדוק הסינכרוני

• 6.3 יחס הבלשנים לצורות החריגות

• 7. דקדוק ומילון, הבנה ושינון

• פרק י: נורמות של הוראה ונורמות של לשון

• 1. מבוא

• 2. נורמות של הוראת לשון

• 3. לשון והוראה

• 4. נורמות הלשון

• 5. הוראה ולְשון אֵם

• 5.1 הוראת לשון אֵם ולשון זרה או שנייה

• 6. עקרונות בהוראת לשון

• פרק יא: ידיעת לשון ומודעות לשון

• 1. הקדמה: ידיעה, מודעות ותודעה

• 2. ידיעת לשון

• 2.1 מהי ידיעת לשון?

• 2.2 ידיעת הלשון הנכונה

• 3. תודעת לשון או מודעות לשון

• 4. הדרכים לפיתוח המודעות הלשונית

• 4.1 שימוש בטקסטים מיוחדים

• 4.2 איסוף וניתוח של חומרים מיוחדים: בדיחות, מכתמים ופרסומות

• 4.3 שכתוב טקסטים

• 4.4 תיקוני לשון

• נספח

• המילון, הדקדוק והספרדית היהודית

• פרק יב: המילון בראי הדקדוק

• 1. הקדמה

• 2. ההבדל בין הדקדוק למילון

• 3. הבדלים בין סוגי דקדוקים ובין סוגי מילונים

• 4. רלוונטיות הדקדוק למילון

• 5. מצב התיאור הדקדוקי והמילוני בעברית

• 6. המילונים העבריים החדשים

• 7. סיום

• פרק יג: שקיעי ספרדית יהודית בעברית החדשה

• 1. רקע

• 2. לשונות במגע

• 3. דרכי ההשפעה

• 3.1 דרכים גלויות

• 3.2 דרכים סמויות

• 4. פרפראות

• 4.1 חנוכייה

• 4.2 פיתה

• 4.3 תרפפ"ו

• 5. הערות מספר על מילים שבלנק התחבט בהן

• 6. והערה בעניין תחבירי

• 7. סוף דבר

• ביבליוגרפיה

• מפתחות

• מפתח מושגים

• מפתח מחברים

• מפתח מוספיות

עמודים:

א  ב  ג  ד  ה  ו  ח  י  יא  יב  יג  יד