התפתחויות מורפולוגיות 67 מִיָּד, מִפְּנֵי, לְפִי, מֵרֹאשׁ, הַיּוֹם, וּבְכֵן ; וכן : עַל פִּי, עַל יְדֵי, אֶל נָכוֹן, אִי אֶפְשָׁר, גַּם כֵּן ועוד . מגמה זו של יצירת מילים בתחיליות התחזקה בעברית בת זמננו, ככל הנראה גם בהשפעת לשונות זרות . התחיליות האלה יצרניות בשמות תואר בעיקר, ופחות בשמות עצם ; בעבר הן שימשו בעיקר ליצירת מיליות — מילות חיבור, מילות יחס ותוארי פועל . וכך נמצא בימינו תחיליות עבריות שהן במקורן מילות יחס : בֵּין- ( בֵּין-תְּחוּמִי ) , תּוֹ- ( תּוֹ-וְרִידִי ) , בָּתַר- ( בָּתַר-מִקְרָאִי ) , עַל- ( עַל-אֱנוֹשִׁי ) , קְדַם- ( קְדַם-מְכִינָה, קְדַם-מִקְצוֹעִי ) , תַּת- ( תַּת-אַלּוּף ) ; או יחידות מידה : חַד- ( חַדְקֶרֶן, חַד-מִינִי ) , דּוּ- ( דּוּ-סִטְרִי ) , תְּלַת- ( תְּלַת-מְמַדִּי ) , כָּל- ( כֹּל יָכוֹל ) , כְּלַל- ( כְּלַל-שִׁבְטִי ) ; או רכיבי שלילה : אִי- ( אִי-סֵדֶר ) , אַל- ( אַלְחוּט ) , אֵין- ( אֵין-סְפוֹר, אֵין-סוֹף ) ; ואחרים : אַב- ( אַבְטִיפּוּס ) , בֶּן- ( בֶּן שִׂיחַ ) , בַּר- ( בַּר דַּעַת ) , מַד- ( מַדְחֹם ) , רַב- ( רַב מִדּוֹת, רַב מֶכֶר ) , דַּל- (...
אל הספר