84 הגה וצורות ( ממוצא אכדי ) , גָּנַז ( ממוצא פרסי ) וסְפוֹג ( ממוצא יווני ) נחשבות עבריות כי הן אומצו אימוץ מורפופונמי בתקופות הקלסיות של העברית ואינן מורגשות כזרות . הן שוות בצורתן למילים כמו חֵבֶל, גָּנַב וצְחוֹק . מילים כמו מֶטֶר, שְׁוִיץ ובָּלֶט נראות כמילים עבריות רגילות ( השוו מֶלֶ, שְׁבִיב, בָּשֵׁל ) , ואף על פי כן הן נחשבות זרות מסיבות מורפופונמיות כפי שנראה להלן . אל המדדים האטימולוגיים-היסטוריים האלה אפשר להוסיף גם את המדדים החברתיים והפסיכולוגיים המבדילים מילים מסוימות מחברותיהן בדרך שבה הדוברים מתייחסים אליהן : סגנון — מילים במשלב גבוה, בינוני ונמוך, כולל סלנג חברה — מילים השייכות לריבוד התקני והמלומד לעומת אלו השייכות לריבוד שאינו תקני ואינו מלומד ; מילים מקצועיות בהתאם לתעסוקה לעומת מילים כלליות מקום — מילים המאפיינות אזורים מסוימים לעומת מילים כלליות רגש — מילים ניטרליות לעומת מילים ריגושיות, הכוללות גם ביטויי חיבה, הקטנה וביטויי עלבון גיל — מילים המשויכות לקבוצות גיל : צעירים לעומת מבוגרים מדדים אלו אינם בלעדיים ואינם מוציאים את זה מחזקתו של זה . מילה יכולה להיות מילת...
אל הספר