4. רלוונטיות הדקדוק למילון

המילון בראי הדקדוק 215 דרך למשתמש, ולא היה בו מקום לצורות משובשות, לצורות תת-תקניות, שמא ילמד מהן המשתמש את דרך הלשון התת-תקנית . לפיכך המילון כלל רק מילים מן הלשון הכללית הנחשבת תקינה . ומכיוון שלשון הסופרים נחשבה לשון מופת, הדגם המומלץ לשימוש הלשון הנכונה, הובאו במילונים מילים שנמצאו משוקעות בכתבי סופרים בלוויית ציטוטים מהם, גם אם חלק מן המילים היו גזירות לִשְׁעתן שאין להן שום שימוש בשפה אלא אצל אותו סופר . עיוני השיח והמשלבים בְּמחקר הלשון גרמו לשינוי בתפיסת המילים . לא כל המילים שייכות לכל סוגי הלשון שבשימוש . יש בהן גוונים בשימוש, ואותם גוונים צריכים למצוא את ביטוים במילון . אינו דומה מת על 'נפטר' הספרותי ( מֵתָה עָלַי רָחֵל ; בראשית מח, ז ) ל מת על 'אהב מאוד, השתוקק' הדיבורי, ואינו דומה שווה 'דומה או זהה' בעברית 6 ל שווה 'בעל ערך' בלשון הדיבור . הבינונית שינוי התפיסה הבלשנית-דקדוקית מדיאכרונית לסינכרונית ושינוי בַּגישות הבלשניות לגבי השפה ודקדוקה הביאו גם לשינוי במבני המילונים . לא עוד מילונים המביאים את כל מאגר המילים בלשון מראשיתה ועד היום, אלא מילונים המביאים רק את המילים המשר...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית