גוני לשון 147 השני הוא ממין זכר ( ממְ, תחזיר, ל ) . כל אלו הבדלים דקדוקיים מגדריים שילדים דוברי עברית רוכשים כבר בגיל צעיר, ומהם הם לומדים את הבדלי המינים מהר יותר 30 מדוברי לשונות שבהן אין הבדלים דקדוקיים כאלה . הדיון לעיל כבר רמז על קיומם של הבדלים התלויים במגדר מפיקי הטקסט . בעת התחדשות הדיבור העברי בארץ ישראל היה הבדל ברור בין גברים לנשים בידיעת העברית ובשימוש בה . בניגוד לגברים, שהיו בעלי רקע עברי מסורתי ולמדו עברית כבר בילדותם, רוב הנשים למדו את העברית בבגרותן באקראי מן הסביבה, ולא תמיד בלימוד רשמי סדיר . הבדלים אלו גרמו לכך שהעברית לא הייתה לשון אם לדובריה 31 הנשים לא היו בעלות הראשונים של העברית, אלא "לשון אב", כפי שהראה בר-אדון . המטען העמוק של ידע המקורות, ולכן העברית שבפיהן הייתה שונה מזו של הגברים . 32 משום שהנשיםידוע לנו מן העבר על תפקידן של הנשים בשימור המורשת הלשונית . היו ספונות בבית ולא היו במגע סדיר ותכוף עם העולם שמחוץ לבית, הן שימרו את מסורת הלשון שבפיהן וזו לא השתנתה הרבה . השינויים החברתיים במבנה המשפחה היום גורמים לשינויים לשוניים גם בהיבט הזה . הפתיחות לאמצעי ...
אל הספר