6. דיון

צרורות עיצורים 17 כמה מן המגבלות על צרורות העיצורים קשורות בקטגוריות דקדוקיות . צרורות עיצורים סופיים במערכת הפועל חלים רק בגוף שני נוכחת בצורת עבר, שבו הסופית t - נוספת לפועל ( דוגמה 25 ) . בנייני הפועל והזמנים קובעים את התנועה הנוספת בעת ביקוע צרורות העיצורים הפותחים בעיצור גרוני ( דוגמות 12 ב—ג ) . מגבלה זו מסומננת וצורות הפועל טעונות שינון כי הן אינן ניתנות לניבוי בהסתמך על התנאים הפונולוגיים . חוק החיכוך ההיסטורי ניכר עדיין בעברית הנורמטיבית בת זמננו . מעמדו המיוחד b צפויים במילים עבריות, אבל לא תמיד p ו- v ~ של העיצור x הוזכר לעיל . חילופי f ~ מתקיימים בצרורות העיצורים . בראש מילה העיצורים p ו- b היו צריכים לחול רק בתחילת צרור, ואילו f ו- v כרכיב שני בצרור . בתוך מילה המצב הפוך : f ו- v היו צריכים לחול ראשונים בצרור, ואילו p ו- b שניים בצרור, לדוגמה : מִפְנֶה, הַרְבֵּה . לכללים נורמטיביים אלו חריגים רבים בגלל המילים הלועזיות ובגלל הצורות התת-תקניות שנוצרו בעברית בת זמננו ( דוגמות 13 , 16 ) . כמו כן חלו שינויים מורפופונמיים אחרים הגורמים להפרת התנאים, למשל si pr u ( סיפרו ) , ka t...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית