4. הדגמה: טקסטים עבריים על היידיש לפני למעלה ממאתיים שנה והיום

80 הגה וצורות 80 ויזל בצד הגרמנית, וראוי להימנע מן השימוש ביידיש, שהיא לשון מסורסת לדעתו . סובר שאין סתירה בין לימוד לשון המדינה לאמונה . ולכן כאשר ראה זאת איש חכם בדורנו, חוקר מפורסם ודובר צחות, כבוד מוהר"ר [ = מורנו ורבנו הרב רבי ] משה מדעסוי [ = משה בן-מנחם מנדלסון ] נר"ו [ = נטריה רחמנא ופרקיה ] , העתיק תורת אלהינו ללשון אשכנז בלשון צחה ונקיה מאד, כאשר נודע שם האיש הזה וכחו הרב במליצות האשכנזיות, וטובה גדולה עשה במלאכתו זאת וכמו שנדבר עוד מזה ( עמ' 28 ) . כי עד הנה, שהיו המורים עלגי לשון, אינם יודעים לדבר בלשון אשכנז כהוגן, לא היה אפשר להם לפרש לתלמידיהם המאמר העברי עד שיבין הנער כוונתו [ . . . ] ובהיות שהמורים לא היו בעלי לשון, כשתרגמו לתינוקות המלות העבריות, שלא הבינו כראוי, על ידי מלות אשכנזיות מסורסות ומבולקות, והיו מקראי קודש ושיריהם הנעימים בפיהם סרי טעם, לא תואר ולא הדר להם ( עמ' 34 — 35 ) . אבל הורגלנו לגדל את בנינו תחת יד מורים מארץ פולוניה, המדברים שפת אשכנזית בדרך בוקה ומבולקה, ואין דעת חכמינו נוחה מזה, שהם אמרו : אין מושיבין בסנהדרין אלא הבקיאין בכל הלשונות, שלא ישמעו מ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית