3.2 נגישות לנטעי הגזירה והנטייה

104 הגה וצורות סוס הוא דוגמה קלסית ופשוטה, אבל אפשר להדגים את העניין גם בצורות חריגות נטייה במין ובמספר, דוגמת 11 . דוגמה 11 א היא מקבוצת המלעיליים, ולה שני נטעי יחיד ( סֵפֶר, סִפְר- ) ושני נטעי רבים ( סְפָר-, סִפְר- ) , וסופיות הקניין מצטרפות אליהם . דוגמת שוּלְיָה ב- 11 ב מראה שהבסיס בסיומת -ָה הוא הקובע את הנטייה . אף שהשם ממין זכר, הנטייה דומה ל דבורה ב- 11 ד . נטעי הנטייה לסמיכות ולקניין ביחיד הם שוליית ו דבורת , ואליהם מצטרפות סופיות הנטייה . הרבים של שוליה הוא שוליות , והנטייה היא מנטע הרבים ( השָׁווה לבסיס הרבים ) , בתוספת סופיות הקניין לרבים . שלא כמו שוליה , הרבים של דבורה הוא דבורים , בסופית -ִים, והנטע דבורי- הנוצר מבסיס הרבים משמש לסמיכות ולתוספת כינויי הקניין . הבסיס זיכָּרון הוא בעל הנטע זיכְרון-בנטיית היחיד, אבל בסיס 15 הרבים הוא גם הנטע זיכְרונות- בנטיית הקניין . 11 . א . ספר — סֵפֶר ( כיס ) , סִפְרִי, סִפְרְ, סִפְרְכֶם ; ספרים — סִפְרֵי ( כיס ) , סְפָרַי, סְפָרֶי, סִפְרֵיכֶם ב . שוליָה — שוליַת ( הקוסם ) , שוליָתִי, שוליָתְ, שוליַתְכֶם ; שוליוֹת — שוליוֹת ( הקוסם )...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית