מחבר:

שנת ההוצאה: 2003;תשס"ג

מילות מפתח:

שלושים וארבעה חוקרים, מן הבולטים בחוקרי ארץ י־שראל ותולדותיה, חברו על מנת להעמיד את הספר על כנו. מאמריהם עוסקים בהיבטים שונים של תולדות ארץ ישראל לתקופותיה, מהם ארכאולוגיים, מהם היסטוריים חברתיים ומהם ספרותיים.
חלקו הראשון של הספר מוקדש לתקופות 'העתיקות', למן תקופת המקרא ועד לשלהי התקופה הביזאנטית, מדיון בדרך העברת ידיעות בשלהי ימי הבית הראשון עד לדיון נרחב במנזרי מערב השומרון בתקופה הביזאנטית. עיקר מאמרי חלק זה עוסקים בימי הבית השני למן התקופה החשמונאית ועד לימיו של הורדוס. חלקו השני של הספר מוקדש לפרק הזמן שבין התקופה המוסלמית הקדומה ועד לסוף התקופה המודרנית, למן דיון בדרום הגולן בראשית התקופה המוסלמית הקדומה, דרך צפת הממלוכית, העלייה לרגל וספרותה, ועד למפות קיר מצוירות מן המאה הי"ח של ירושלים. דיון בפולמוס משוררים - במאה הי"א ופירוש ייחודי של רס"ג המבוסס על שיקולים סביבתיים, מוציאים את הדיון מעט מחוץ לגבולות ארץ־ ישראל, אל התרבות היהודית במזרח. חלקו השלישי והחותם של הספר מוקדש לשלהי המאה הי"ט ובעיקר למחקרי המאה העשרים. הוא נפתח בדיון רחב בראשית המחקר האתנוגרפי של ארץ י־שראל, וממשיך בשורה של מחקרים העוסקים בין השאר בעלייה הראשונה, ב'מלחמת הלשונות', בעיצובה של תרבות עברית בארץ־ ישראל, בתל אביב בתקופת המנדט ובשירתו המוקדמת של אורי צבי גרינברג. אל הספר

נושא/נושאים: , היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו

תוכן הספר:

• וזאת ליהודה

• תוכן העניינים

• איש, גזע, צריף — ציונים בצד הדרך

• רשימת קיצורים

• חלק ראשון התקופות העתיקות

• תרומתם של חרסי לכיש לחקר העברת ידיעות והפצן בממלכת יהודה בשלהי ימי בית ראשון

• אוסטרקון אדומי ממקדה

• יחסם של החשמונאים לאומות רחוקות

• מצפה, אלמה, מלה, פלה (מקבים א, ה לה) בין פילולוגיה וגאוגרפיה־היסטורית במסע יהודה המקבי לגלעד

• ארבעה מזמורים אלף־ביתיים מימי הבית השני המתועדים במגילות שנמצאו בקומראן

• הערות והארות על תהפוכות ההיסטוריה המדינית של ירושלים מימי הורדוס ועד פרוץ המרד הגדול

• תרבות רומא בארץ־ישראל ומפעלי הבנייה של הורדוס

• החומה הצפונית של איליה קפיטולינה

• איור 1. שרידים של הקו הצפוני (החומה השלישית) עם אבני גזית גדולות בעלות סיתות שוליים בסגנון הרודיאני כשימוש משני

• איור 2.שחזור מוצע לאיליה קפיטולינה הכולל את קו החומה הצפונית

• איור 3. כתובות לטיניות הקשורות לקשת הצפונית

• איור 4.ירושלים במפת מידבא. שימו לב לשטח מצפון לשער שכם (משמאלו) שמסגרתו מתוארת כחומה עם מגדלים, ולקו הלבן האופקי המייצג דרך החוצה אותו

• ההיפודרום/אצטדיון של הורדוס בקיסריה וזיקתו למבנים ולמשחקים בעולם ההלניסטי והרומי

• איור 1. קיסריה, מראה כללי על אזור האצטדיון / היפודרום, מבט מצפון־מערב (צילום: אבי בלטינשטר)

• איור 2.מתקני ספורט ושעשועים בקיסריה

• איור 3.מערכת הזנקה באצטדיון של איסתמיה

• איור 4. ההיפודרום של הורדוס בקיסריה. מתווה סכמטי של מהלך המרכבות בתקופה ההרודיאנית (שחזור ממחושב : ענה ימים )

• איור 5. הקרקוס מקסימוס , רומא , תכנית סכמטית משוחזרת ( מידות הזירה 80X580 מ' ) ( מתוך האמפרי לעיל הערה 12 , עמד 120 , איור 54 )

• איור 6. תיאור קרקוס רומי על גבי רצפת פסיפס מליון ‭,(Lyon)‬ צרפת, ראשית המאה השלישית לסה"נ (מתוך האמפרי [לעיל, הערה 12 ] , עמ' 86 , איור 36 )

• איור 7.ההיפודרום של הורדוס בקיסריה. מתווה סכמטי של מהלך המרכבות במאה השנייה לסה"נ (שחזור ממוחשב: ענה ימים)

• איור 8. שחזור רשת המגן באצטדיון של קיסריה (אדריכל דניאל אבו חצירה)

• איור 9. ההיפודרום של הורדוס בקיסריה, תכנית וחתך (עיבוד ממוחשב: ענה ימים; מתוך י' פורת,קדמוניות, כט, 112[ תשנ"ז ] , עמ 94

• איור 10.אצטדיונים הרודיאניים: שומרון, יריחו, קיסריה (עיבוד ו מיאדה אבו שנב)

• איור 11.בווילאי, איטליה. תכנית הקרקוס הקיסרי (מתוך האמפרי [לעיל, הערה 12] עמ 563 איור 268 )

• איור 12.תאי ההזנקה בקיסריה בשלבים השונים (שחזור ממוחשב: ענה ימים)

• איור 13.תאי ההזנקה בקיסריה, מראה כללי של שלבים 1 ו־ח (צילומים: יונתן גוטליב)

• טבלה מסכמת

• איור 14.תאי ההזנקה בקיסריה, הצעת שחזור לדלתות התאים בשלב Ic (ציור: איליה לויט)

• איור 15.תאי ההזנקה בקיסריה, שחזור חזית שלב Ib ( ציור : איליה לויט )

• איור 16.תאי ההזנקה בקיסר

• חזור חזית שלב 11 (ציור: איליה לויט)

• איור 17א. אבן פינת גמלון, כורכר

• איור 17ב. שבר כנף, תבליט, שיש (ציורים: בוריס חיימוב)

• איור 18א. פסל ברונזה, הצעת שחזור (ציור: אנדרי ירושביץ)

• איור 18ב. פסל ברונזה, פרט. הצעת שחזור חלקית על פי השרידים (ציור: אנדרי ירושביץ)

• איור 19. 'כרטיסי תאטרון' (ציור: רבקה מישייב)

• בית הכנסת במאה הראשונה לסה"נ — חידושים והערכתם

• בתי הכנסת מימי הבית השני על פי הממצא הארכאולוגי ולאור המקורות

• איור 1. בית הכנסת של המורדים במצדה, מבט למערב (צילום: גבי לרוץ)

• איור 2.בית הכנסת של המורדים בהרודיון, מבט למערב (צילום: אהוד נצר)

• איור 3.בית הכנסת בגמלא, מבט לצפון (צילום: אהוד נצר)

• איור 4.תכניות בקנה מידה אחיד של ארבעה בתי כנסת מימי הבית השני:

• איור 5.חתכים משוחזרים בקנה מידה אחיד של בתי הכנסת ביריחו ( 1 ) וגמלא ( 2 )

• איור 6.צילום כללי של בית הכנסת ביריחו (צילום: גבי לרון)

• איור 7.שחזור איזומטרי של בית הכנסת בגמלא (ציור: אהוד נצר)

• איור 8. הגומחה לספרי התורה וגניזה בבית הכנסת ביריחו (צילום: גבי לרון)

• איור 9.שחזור איזומטרי של הגומחה לספרי התורה וגניזה, בבית הכנסת ביריחו (ציור: רחל לוריס)

• איור 10.מקווה הטהרה שנחשף בבניין בית הכנסת. ביריחו (צילום: גבי לרון)

• דיר קלעה ומנזרי מערב השומרון

• איור 1.מפת איתור של דיר קלעה ומנזרי מערב השומרון

• איור 2.מראה מן האוויר של דיר קלעה וחלקות העיבוד מסביבו. מבט לדרום־מזרח. שימו לב למערה שפתחה פעור במצוק שעליו שוכן המנזר

• איור 3. מפת איתור של שבילי הגישה אל דיר קלעה והשרידים המצויים בסביבותיו

• איור 4. מדרגות חצובות מצפון למנזר, מבט לצפון

• איור 5. מראה מן האוויר של גדר האבן המקיפה את המנזר, מבט לצפון־מערב

• איור 6.המחצבה הגדולה ממזרח למנזר, מבט למזרח

• איור 7.ברכה חצובה ממזרח למנזר, מבט לצפון־מזרח

• איור 8.תכנית וחתך של הברכה שמדרום־מערב למנזר

• איור 10. הברכה הגדולה הבנויה בצמוד לחומת המנזר המזרחית, מבט לצפון

• איור 11.חתך לאורך הברכה הגדולה וציור הצלב החרות בדופן, מבט למזרח

• איור 12.צמד הברכות מצפון למנזר, מבט לצפון

• איור 13.מראה כללי של דיר קלעה, מבט לצפו ן

• איור 14. תכנית המנזר

• איור 15. צלב מעטר את אחת מאבני החרמה הדרומית של המנזר

• איור 16.שיטת הבנייה של קירות המנזרל אבני גזית גדולות כלפי חוץ ואבני גוויל עם טיט כלפי פנים. שימו לב לצורתן הרבועה של אבני הגזית בחתך

• איור 17. שילוב בנייה עם חציבה בסלע האם מבט לצפוךמזרח. שימו לב לסיתות , השוליים ולהנחה המדויקת של האבנים

• איור 18. קיר החומה הדרומי של המנזר, מבט לצפון־מערב

• איור 19. מבט אל קיר החומה הדרומי

• איור 20.שער הכניסה בקיר החומה הדרומי, מבט לצפון. שימו לב לצלב המעטר את אבן המשקוף ולאבן דמוית הקשת שמעליו

• איור 21.שער הכניסה בקיר החומה הדרומי, מבט וחתך

• איור 22.הפן הפנימי של משקוף השער, מבט לדרום־מזרח

• איור 23.שניים מהחלונות בחומה הדרומית, ממזרח לשער. שימו לב לגוש האבן האוטם את החלון הימני ומותיר אשנב קטן

• איור 24.חלונות המנזר, חתך והצעת שחזור (צייר: דוד חולי)

• איור 25. פינת החומה הדרומית־מערבית של המנזר, מבט לצפוךמזרח; צילום מראשית המאה העשרים (באדיבות רשות העתיקות)

• איור 26. שרידי המתקן לניקוז שפכים בצילום מראשית המאה העשרים , מבט לצפון־מזרח (באדיבות רשות העתיקות)

• איור 27. מסדרון הכניסה מהשער בחומה הדרומית אל מרכז המנזר, מבט לדרוס

• איור 28.מבט אל צדו הפנימי של קיר החומה הדרומי, מבט לדרום. שימו לב לגומחות ולשורת החלונות בגובה הקומה השנייה

• איור 29.חתך לאורך האגף הדרומי, מבט לדרום והצעת שחזור של החתך המקורי (צייר: דוד חולי)

• איור 30. אבן משקוף מעוטרת בצלב שנמצאה באתר

• איור 31.המגדל באגף המזרחי של המנזר, מבט לצפון־מזרח

• איור 32. פתח הכניסה למגדל בצילום מראשית המאה העשרים, מבט לדרום (באדיבות רשות העתיקות)

• איור 33.תכנית המערה וחתך לאורכה, מבט למזרח

• איור 34. גומחת תפילה חצובה בדופן המערה המזרחי, מבט למזרח. בגומה משמאל נובע מעיין קארסטי קטן

• איור 35. מראה מן האוויר של ח'ירבת דיר ממען (לאחר החפירות ) מבט למערב. שימו לב לשתי הברכות, העגולה והמלבנית, מצפון למנזר(באדיבות ישראל פינקלשטיין)

• איור 36.המבנה המרכזי בח'ירבת דיר דקלה, מבט לדרום־מערב

• איור 37.הברכה בח'ירבת דיר ערב, מבט לדרום־מזרח

• חלק שני ימי הביניים

• דרום הגולן בתקופה המוסלמית הקדומה בעקבות גילוין של שתי כתובות מיל חדשות של עבד אלמלכ

• הטקסט

• הדרך מדמשק לטבריה בתקופה המוסלמית הקדומה (ת' סופר, המעבדה לקרטוגרפיה, המחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים)

• בין אלגוריה למיסטיקה פולמוס משוררים כמבטא שינוי ערכים

• רוח קדים' מן הדרום המציאות הסביבתית כשיקול בתרגומי רס"ג ובפירושיו

• 'מפיהם ולא מפי כתבם' על דרכי רישומה של מסורת המקומות הקדושים בארץ־ישראל בימי הביניים

• אחמד אבן טולון ויחסו כלפי בני החסות בארץ־ישראל על פי מקור שומרוני בן הזמן

• ניצחונות צלאח א־דין וההתעוררות באירופה לעלייה לארץ־ישראל

• במו עיניו: עולה הרגל מספר

• ביברס וכיבוש צפת

• גילדות בירושלים העות'מאנית

• שני איקונות כרטוגרפיים של עיר הקודש וסביבותיה מן המאה השמונה־עשרה

• איור 1.תצלום האיקונין ממנזר המצלבה

• איור 2.תרשים מפתח לאיקונין ממנזר המצלבה

• איור 3.מפת האתרים המוצגים באיקונין ממנזר המצלבה

• איור 4.תצלום האיקונין ממנזר גאורגיוס הקדוש

• איור 5.תצלום הכתובת בשולי האיקונין ממנזר גאורגיוס הקדוש

• איור 6. תרשים מפתח האיקונין ממנזר גאורגיוס הקדוש

• איור 7.תרשים מפתח של כנסיית הקבר מתוך האיקונין של מנזר גאורגיוס הקדוש

• איור 8.מפת המבנים המוצגים באיקונין של מנזר גאורגיוס הקדוש

• חלק שלישי העת החדשה

• אורחות חיים ומנהגים של האוכלוסייה המקומית הארץ־ישראלית כפי שנתפסו ונלמדו במאה התשע־עשרה ועד 1948

• מפת סכסוך הקרקעות בכרמל בין הכרמליתים והטמפלרים 1885 —

• מיפוי צפון־מערב הכרמל, בהתייחסות להבדלים שבין המושבה הגרמנית ובין מנזר הכרמל שליד חיפה (שורטטה לפי מדידה עצמית של ג' שומאכר, מהנדס, חיפה, יולי 1885 )

• הציונות בעיני הקונסולים הגרמנים בארץ־ישראל בשלהי השלטון העות'מאני

• מפעל הכינוס מדעי היהדות ועיצוב 'תרבות לאומית' בארץ־ישראל

• י"מ פינס — במעגלות היישוב הישן והחדש

• העלייה הראשונה — מנהיגות לעניים

• יהודי אמריקה וארץ־ישראל 'מלחמת הלשונות/ מפנה במעורבות היהדות האמריקנית

• תרומתה של התקשורת העוינת כיצד סייעה העיתונות היהודית בעולם בהצלת היישוב ב־1917

• פארווערסט, 8 בבמאי 1917

• דער טאג, 8 במאי 1917

• דער טאג , 8 במאי 1917 , עמ' 4

• דער מארגען זשורנאל, 22 במאי 1917

• מגורשי תל־אביב בכפר־סבא, 1917

• ' קור קורא ' , יידישה רונדשאו , 25 במאי 1917

• המגורשים גרים בסוכות בכפר־סבא, 1917

• כתובת עברית מעזה בבית הקברות של ראשון־לציון*

• איור 1.העמוד על קברו של צבי הירשפלד — מראה כללי(צילום: המחבר)

• איור 2.ראש העמוד (צילום: המחבר)

• איור .הכתובת בעיגול העליון — תצלום (צילום: המחבר)

• איור 4. הכתובת בעיגול העליון — שפשפת

• ; גיאורג גאט מפת עזה בשנת 1887 (עפ"י [ 1988 ] 11, ZDPA , מול עמ ' 149 ) תחום הרובע היהודי לשעבר מוקף בקו שחור( 1 ) בית המיסיון הקתולי ( 2 ) המסגד הגדול

• איור 6. שמות בני משפחת נאגארה חרותים בג'בל הארון (צילום: זאב ארליך)

• איור 7. יציקת הכתובת בעיגול הקטן (צילום: המחלקה לזיהוי פלילי)

• איור 8.יציקת הכתובת בעיגול הקטן (צילום: המחלקה לזיהוי פלילי)

• תל־אביב על הים התיכון — בין עיר חוף לעיר נמל מבט מתל־אביב של תקופת המנדט על לוונטיניות ועל ים תיכוניות

• חיילי הבריגדה הרוויזיוניסטים וחידוש התנועה באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה 1946-1945

• בין 'אימה גדולה ויתד לימכאן ומכאן' על נוכחותו של י"ח ברנר בשירה הארץ־ישראלית המוקדמת של אורי צבי גרינברג

• CONTENTS

עמודים:

א  ב  ג  ה  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג  57  58  59  60  61  62  63  64  65  66  67  68  69  70  
71  72  73  74  75  76  77  78  79  80  81  82  83  84  85  86  87  88  89  90  423  424  425  426