הערות והארות על תהפוכות ההיסטוריה המדינית של ירושלים מימי הורדוס ועד פרוץ המרד הגדול

עמוד:69

מסתבר כי ביטחונו בירושלים הושג בין השאר על ידי צווים לאיסור התקהלויות ולהגבלת תנועה , בילוש קפדני . מעצרים בגלוי ובסתר ועל ידי הוצאות להורג . ראוי לשים לב לעובדה כי ההוצאות להורג בוצעו במבצר הורקניה ולא בירושלים , וככל הנראה מחשש להפגנות ומהומות . חשדנות הורדוס הייתה גדולה כל כך , עד כי כפה על רוב נתיניו להישבע לו אמונים , וזאת חרף ידיעתו על איסור השבועה שהיה מקובל ביהדות . הדבר השיג כמובן את ההפך הגמור : כפיית השבועה עוררה רוגז רב , מה עוד שגילויי הסרבנות והמרי גררו הוצאות להורג נוספות . מורת הרוח ממשטר העריצות גברה בירושלים גם בעטיו של החוק הרומי שאימץ הורדוס כדי למגר יריבים הפועלים במחתרת על ידי הגלייתם מהארץ . מעשה אחר התסיס אף הוא את דעת הקהל הירושלמית . מסתבר כי חלק נכבד ממקורות המימון למפעליו השונים השיג הורדוס על ידי שוד קברו של המלך דויד , דבר שנעשה באישון לילה ואחרי היסוסים ממושכים וחששות מפני תגובת הציבור בבירה . גם לאחר המעשה הנפשע היה הורדוס אחוז עדיין פחד ובעתה , ועל כן בנה על פי הקבר מצבת שיש לבנה ויקרה כדי לכפר על פשעו . לא ברור מתי נודע הדבר בחוצות ירושלים , אם מיד לאחר המעשה או אם רק כעבור זמן . כך או אחרת , הדבר הוסיף שמן על מדורת השנאה של תושבי הבירה כלפיו . בשנת 17 / 18 לפסה"נ חזרו לירושלים אלכסנדר ואריסטובולוס , בניו ממרים החשמונאית , ובואם הפך עד מהרה את העיר למוקד מחודש של תככים בכיכובה הראשי של שלום אחות המלך . בשנת 15 לפסה"נ כיבד מרקוס אגריפא , יועצו הבכיר של הקיסר וחתנו , את הורדוס בביקור ממלכתי רב רושם שבמהלכו גם שהה בירושלים . הציבור הירושלמי הדחיק אז לשעה קלה את השנאה למלך והקביל את פני האורח רם המעלה בהדרת כבוד רבה . גם הלה הפגין רוחב לב כאשר הקריב מאה פרים ( _היקטימבה ) בבית המקדש , העלה תרומה נכבדה לקישוטיו ואף ערך סעודת עם גדולה בעיר . ידידותו לעם היהודי אף הוכחה כעבור שנה בהגנה על זכויות היהודים בתפוצות ( להלן . ( בשנת 14 לפסה"נ ערך הורדוס אספת עם גדולה בירושלים , ובה הודיע בחגיגיות על הישגיו , בפרט בנוגע ליהודי התפוצות באימפריה הרומית . הללו זכו בהשתדלותו להגנת זכויותיהם במשפט שנערך בבית דינו של מרקוס אגריפא באפסוס , אחרי שערי יוניה , קיריני 52 קדמוניות , טו , 53 . 369-365 שם , טז _, . 5-1 עיינו : א' גולאק _, 'החוק של הורדוס המלך על עונש הגנבים , ' נ"ה טורטשינר , א"א קבק _, א' צ'ריקובר , ב' _שוחטמן ( עורכים , ( ספר י' קלוזנר , תל אביב תרצ"ז , עמ' : 135-132 שליט , הורדוס המלך , עמ' ; 132-125 מ' שטרן , 'מלכותו של הורדוס , ' מ' _אבי יונה ( עורך , ( תקופת בית הורדוס ( ההיסטוריה של עם ישראל , ( ירושלים תשמ"ג , עמ' , 253 , 81 הערה 54 . 51 קדמוניות , טז , . 182-179 תיאור מעשה דומה ביחס לקבר דויד , שנעשה בידי יוחנן הורקנוס הראשון ( השוו שם , יג , , ( 249 נועד ככל הנראה להמעיט מחומרת מעשהו של הורדוס . 55 שם , טז , 7 ואילך ; שליט , הורדוס המלך , עמ' 286 ואילך . 56 קדמוניות , טז , ; 56-55 , 14 פילון , המשלחת לגאיוס , . 297-294 פילון אינו רומז דבר על ההיקטומבה , דבר המעורר חשד כי דברי _יוספוס נכתבו מתוך הגזמה או כמסקנה המתבקשת מהשוואה לנורמות הרומיות המקובלות במעמדים שכאלה . דיון מקיף וממצה על השתתפות גויים בעבודת בית המקדש , לרבות מתן תרומות וקישוטים , מצוי אצל שירר , ההיסטוריה של העם היהודי , ב , עמ' . 313-309

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר