איש, גזע, צריף — ציונים בצד הדרך

עמוד:יא

ניכר שלא להפריע למהלך הפעילויות הסדירות בצריף . כעבור זמן נרכשה ממשפחת ואן ליר דירה נוספת בבית הדירות שנבנה על מקום הצריף הישן , בית שבתוכו שכנו משרדי ה'יד' כבר עם קבלת המתחם לידה . עם התרחבות פעולות ה'יד , ' ולאחר העברת מכון _בן צבי לחקר קהילות ישראל מן האוניברסיטה העברית ל'יד' נוספו על בית ולירו שתי קומות , ובתוכם שוכן המכון ומפעלי מחקר שפעלו ב'יד . ' בעקבות התרחבות הספרייה נרכשו עבורה שתי קומות בבית שהלך ונבנה בין רח' אבן עזרא לבית הנשיא הישן . בכך נקבעו גבולותיו של הקמפוס , בין בניין המשרדים שברח' אבן גבירול במזרח לקומות הספרייה במערב , קמפוס צנוע , שגרעינו הוא בית הנשיא הישן וסביבתו מעורבת בבתי רחביה , שכונת הגנים הסובבת אותה . אך יד בן צבי לא נשארה בתוך הקמפוס . במקביל לארגונו של הקמפוס , החל יהודה ליזום פעילות דומה לזו שנעשתה בקמפוס הירושלמי , במרכזים נוספים ובשוליים גם כן : בתל אביב , בחיפה , בקריית מוצקין , בקריית שמונה , בבאר שבע , במכללת אחווה בדרום ובמקומות נוספים . תפיסת המוסד על שני פניה כפי שעוצבה על ידי יהודה ניכרת בכל אחת ממחלקות היד , במרכז רחל ינאית , הוא מדור הנוער , בסדרת 'עידן , ' במחלקת ההדרכה עתירת הפעולות , ובהוצאה לאור . תבניות היסוד עוברות כחוט השני בכל פעולותיו של יהודה , ומלמדות על העיקרון המנחה . נתאר זאת אפוא על סמך הארכיון והספרייה . הארכיון לתולדות היישוב שפעל כבר משנת , 1964 ואשר הועבר לאחרונה לארכיון המדינה , היה ביסודו ארכיונו האישי של יצחק _בן צבי , ששיקף את תולדות הסביבה שפעלו הוא ורעייתו , למן עלייתם לארץ עד לערוב ימיו כנשיא מדינת ישראל . עם מסירתו ל'יד' הורחבה פעילותו ובמהלך השנים הופקדו בו ארכיונים פרטיים רבים , בעלי ערך רב לתולדות היישוב , ביניהם ארכיוניהם של איתמר בן אב"י _, הארכיאולוג א"ל סוקניק , השומר צבי נדב ושל חוקר ארץ ישראל א"ר מלאכי . הארכיון פנה מטבע הדברים לשכבה צרה יחסית של חוקרי ארץ ישראל , שכבה שהייתה מלכתחילה יעד ברור ומוצהר של פעילות ה'יד . ' הספרייה , לעומת זאת , פנתה גם לשכבות רחבות , לא מקצועיות בהכרח , שהיו גם הן מדעת ובכוונה תחילה יעד בתכנית הפעולה של ה'יד . ' מיקומה של הספרייה במרכז העיר , ארגונה , והתמחותה בתחום אחד — בתולדות ארץ ישראל , משכו אליה קהל חוקרים מקצועי , סטודנטים , תלמידי בתי ספר תיכוניים ומתעניינים . את הספרים הראשונים החל יהודה לאסוף כבר בראשית ימי עבודתו ב'יד , ' כאשר תוכניותיו היו עוד 'על הנייר' בלבד . הספרים נשמרו תחילה בארגזים בבית ארגנטינה . שלב מכריע בהתפתחות הספרייה הייתה הסכמתה של רחל ינאית , בעקבות שיחות ארוכות שניהלה עם יהודה , לתרום ל'יד' את ספרייתם המשותפת שלה ושל יצחק בן צבי , וזו הייתה לאבן הפינה של ספריית ה'יד . ' רכישה נרחבת ועדכנית , הסכמי חילופין עם ספריות אחרות ותרומות של אוספים ייחודיים עשו את הספרייה במשך השנים למוסד מרכזי בתחום מחקר ארץ ישראל . עליית מדרגה משמעותית התחוללה עם צירוף ספריית מכון בן צבי לספריית ה'יד , ' דבר שהוסיף לספרייה אוספים חשובים של כתבי יד ודפוסים נדירים שהרחיבו מאוד את אפשרויות השימוש בספרייה לנושאים , תקופות ומקומות שלא קיבלו ביטוי מספיק באוסף הגרעיני . לא ניתן לסקור את פעילותו של יהודה בן פורת ביד בן צבי בלא לציין במיוחד את ה'קתדרה , ' רבעון לתולדות ארץ ישראל . כתב עת זה יקר לו מכל מעשיו הרבים ביד בן צבי . הוא שיזם את הוצאתו לאור בסבלנות , בעקשנות ובקפידה , תוך שהוא נאבק על

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר