באסופה זו נכללו מאמרים שתכליתם לפתוח צוהר לשאלות בולטות בתולדות המילונאות העברית מראשיתה, למן פרסום 'האגרון' לרב סעדיה גאון בתחילת המאה העשירית, דרך עיצומם של ימי הרנסנס, ועד מילוני ימינו. נסקרים כאן היבטים חשובים ברסאלה לר' יהודה אבן קורייש, במחברת מנחם בן סרוק, בכִּתאבּ אלְחאוי לרב האיי גאון (בבל 939–1038), בג'אמִע אלְאַלְפאט' לדוד בן אברהם אלפסי, ב'ענק' לרבי משה אבן עזרא בביאורו של אלעזר בן חלפון, ועוד. כמו כן מוצגת באסופה מהדורה מתוקנת של שריד מגלוסר קדום ליהושע ולשופטים בצרפתית עתיקה, שכיוצא בו שימש את רש"י ללעזים ששיקע בפירושיו.
פרקים אחדים עוסקים בסוגיות תמטיות, כגון טיבו של החלק המילוני בחיבור הדקדוק אַלמֻשְתַמִל של אבו אלפרג' הרון, מעמדה של לשון חז"ל בעיני חכמי הלשון בימי הביניים, שימושה במילונים למקרא, היחס בין הגלוסר לבין הפירוש ובינו לבין המילון, התפתחות המילונאות המדעית והעממית, טיב המסירה של מילים מסוימות מן המקורות, המאמצים לבאר מילים נדירות במקרא על פי מקבילות בארמית או בערבית, שאלת הלגיטימיות להיזקק לחומר חיצוני לצורך ביאור הלשון העברית, מילים שנתפרשו כהרכב או כנוטריקון, ועוד.
אל הספר