המילונות העברית עד סביב 1650

שער א : מילונים מבראשית 6 ויומיומי בשלהי המאה התשע עשרה . על כך אמר י' קוטשר ז"ל שלא העברית מתה אלא דובריה מתו . 1 אבל לא רק החובלות הללו שינו את טבעה של העברית . כשחזרו היהודים לארץ ישראל אחרי גלות בבל, ברישיון כורש מלך פרס ) עזרא א, א ‒ ו ( מצאו שלהג אחר לגמרי, עממי יותר, נעשה תקן ונורמה בארץ ישראל . לניב העברי העממי הזה שהילך בעל פה הייתה השפעה גדולה על לשון ספרי המקרא שחוברו או נערכו בתקופת בית שני . אכן, אפשר לראות שהם ספוגים בלשון התקופה . 2 הלהג העממי העברי הילך לא רק בדיבור אלא עלה גם לדרגה ספרותית גבוהה ובו נכתבו המשנה, החיבור הקנוני הראשון שהועלה על הכתב לאחר המקרא, וחיבורים רבניים אחרים, אשר על כן כונה 'לשון חכמים' . והנה גם להג זה הלך ונדחק מפני התפשטותה והשתלטותה של הלשון הארמית . החל מהמאה החמישית לפנה"ס נעשתה הארמית לינגווה פרנקה של האימפריה הפרסית, הלשון הדיפלומטית ) או בכינוי אחר, 'הארמית הממלכתית' ( 3 של המזרח הקרוב מארם נהריים עד ארץ ישראל ועד מצרים ) יֵב ( . ואין תמה שכמה פרקים בספרי דניאל ועזרא כתובים בארמית זו . 4 וממעמד של לשון דיפלומטית הלכה הארמית ונעשתה לאחר כ...  אל הספר
מוסד ביאליק