צמדים וצימודים ב'פתרון הָעֲנָק' 275 בן חלפון אכן חרד את החרדה הזאת וחשש שמא יחמיץ הקורא את יפי הצימוד ויפסיד את כוונת השיר . על כן שינס מותניו לנתח ולפרש את כל הצימודים של אבן עזרא בספרו הָעֲנָק, וכתב לו פירוש – בערבית – כמנהג הימים ההם לכתוב את ספרות העיון בערבית . כך הסביר בן חלפון את ההבדל בין 'אצו' הראשון ל'אצו' השני בשיר שהבאתי, בתרגום לעברית : 'הראשון – מן 'ולא אץ לבוא' ) יהו' י, יג ( משמעו : זירוז, וכוונתו כאן היא משמעות ההגעה, ומה שדומה לה . והשני – מן 'כי אץ לך הר אפרים' ) יהו' יז, טו ( , כוונתו מצוקה . ושניהם פעלים בעבר בבניין קל, עלולי העי"ן' . 1 דרך אגב, אחד המדקדקים הקדמונים סבר שא"ץ השני הוא מעין כיווץ וצמצום של השורש אל"ץ . 2 הסבר זה מבהיר את שירו של אבן עזרא : המשורר לעת זקנתו מתגעגע אל ימי נעוריו, ואומר : אני קורא לימי נעורי, שרחקו ממני, לשוב אליי, וכצפוי – הם לא הזדרזו לחזור . אבל הוא מתחנן : שובו אליי, ימי בַּחְרוּתי, כי צעדיי לעת זִקנתי, אינם כשהיו, עתה הם צעדים קטנים וצרים, איטיים, קשים ודוחקים, כלומר לעת זִקנתי הליכתי איטית ביותר ומכאיבה . בקשתו של המשורר נשארה תלוי...
אל הספר