פשט ודרש במילונים עבריים

פשט ודרש במילונים עבריים 127 ר' יונה לא ראה צורך להגדיר את 'טטפת' 'תפילין' והתמקד בביאור האטימולוגי . כבר לפני אבן ג'נאח נהג כך רב סעדיה גאון ) מצרים 882 – בבל 942 ( בחיבורו 'שבעים מילים' 4 בערך זה ) בתרגומו העברי של אלוני ( : לטטפת אי אפשר לפרשה אלא ממה שקבלו בפירושה כמו שאמרו במה שנקשר על הראש כנגד הפדחת 'טוטפת', ואמרו בכיסוי הראש שלנשים : 'ולא בטוטפת', כלומר כל דבר התלוי במקום כסוי הראש . רס"ג טרח אך לציין שזהו תשמיש פיזי – לאו דווקא תשמיש קדושה – כנגד הפירושים הקראיים שייחסו למילה זו משמעות מטפורית, 5 אך את המילה 'תפילין' לא הזכיר . 6 רס"ג נהג כך גם בתרגומו למקום זה ב'תפסיר' לדברים ו, ח ויא, יח, שם הסתפק ב'מנשורא' ) = גלוי, ידוע, מופת ( 7 ולא נהג כדרך שעשה תרגום אונקלוס, למשל, שתרגם לפי המובן השימושי, 'תפילין' . ומעניין שגם חיוג' ) ספרד, המחצית השנייה של המאה הי"א ( נזקק למילה זו בתרחיב ) אקסקורס ( הקטן על מילים יחידאיות או נדירות המתפרשות על פי לשון חז"ל, בפירושו לשופטים יד, ט, ב'כתאב אלנתף' . 8 את 'טוטפות' ) דב' ו, ח ( פירש מלשון 'לא תצא אשה בטוטפת' ) משנה שבת ו א ( ובכך דן בצד ה...  אל הספר