שער ב : מילים, ביאורן ומסירתן 170 עצד / חצד בספרא קדושים א, ב ) פז ע"ב ( נדרש הכתוב 'ובקֻצְרכם את קציר ארצכם לא תכַלה פאַת שׂד� לקצֹר ולֶקֶט קציר� לא תלַקט' ) וי' יט, ט ( לעניין מה שניתן ללמוד מן החזרות המגוונות של השורש קצ"ר . כידוע, קציר עושים בכלי מיוחד – המגל . כשהקוצר קוצר כדרכו, במגל, ברי שהוא חייב להשאיר פאה בכלל מתנות עניים . אבל מה הדין אם אינו קוצר כדרכו אלא תולש ביד, למשל, או משתמש בכלי אחר שלא נועד מעיקרו לקצירה ? האם גם אז הוא חייב לשייר פאה ? על כך משיב המדרש בחיוב – בלשון נוסח הדפוסים : 'אין לי אלא קוצר, תולש מנין ? תלמוד לומר לקצור . קוטף מנין ? תלמוד לומר קצירך' . והנה בכ"י וטיקן ) 66 . Biblioteca Apostolica ebr ( כתוב : 'אין לי אילא קוציר . תוליש מנ' . תל' לו' "לקצור" . חוצד מנ' . תל' לו' "קצירך" ' . מה טיבו של חוצד זה ? השורש חצ"ד רווח בארמית במובן 'קצר' . את הפסוק דלעיל ) וי' יט 9 ( , למשל, מתרגם אונקלוס 'ובמחצדכון ית חצדא דארעכון לא תשיצי פתא דחקלך למחצד ולקטא דחצדך לא תלקיט' . השורש משמש באותה הוראה גם בסורית, 4 וחצ"ד ) ﺣﺼﺪ ( הוא גם השורש הרגיל בערבית להוראת הקציר ....
אל הספר